ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל נ' נעאמנה

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של – אי קיום צו שיפוטי וביקש להודות ולצרף תיק נוסף, 6112-07-09 שעניינו שימוש טעון היתר ללא היתר.

אי קיום הצו השיפוטי מתייחס לגזר דין שניתן לנאשם ביום 31.10.01 לפיו היה צריך להרוס תוספות שונות בהיקף של 298 מ"ר עד ליום – 30.10.02.

הנאשם לא קיים את הצו השיפוטי, לא הרס את הטעון הריסה ואף לא הכשירו מאידך.

השימוש מתייחס לבנין בן 3 קומות בשטח של כ-585 מ"ר אשר גם בו כאמור הודה הנאשם ביום 26.1.11.

ב"כ המאשימה הפנתה למשך התקופה בה לא קוים הצו השיפוטי ולהיקף המבנה בו נעשה שימוש ללא היתר וביקשה להחמיר בעונשו של הנאשם.

ב"כ הנאשם פרש בפני בית המשפט נסיבותיו האישיות של הנאשם לרבות מצבו הכלכלי העגום ומצבו הבריאותי וטען כי הנאשם הגיש בקשה להכשרת כל המבנים, ובשל כל אלה ביקש להקל בעונשו.

הנאשם טען כי עושה שימוש בשטח מצומצם בהרבה מזה הנזכר בתיק הצירוף.

אומר כבר עתה, כי מקומה של הטענה האמורה אינו בשלב הנוכחי, כי אם בשלב מתן התגובה לכתב האישום, אלא שבאותו שלב לא זו בלבד שהנאשם לא טען טענות כנגד האמור בכתב האישום, אלא הודה בו ככתבו וכלשונו וביקש לצרפו לתיק דנן.

בנסיבות אלה, לא מצאתי להתייחס לטענה בשלב הנוכחי.

הבקשה להיתר אותה הגיש הנאשם הוגשה על ידו ביום 29.3.10, כ-8 שנים ומחצה לאחר שנצטווה להרוס את התוספות וכשנה ומחצה לאחר שנתגלה השימוש האסור.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי משקלה של הבקשה במסגרת הטיעון לעונש נמוך.

עבירה של אי קיום צו שיפוטי היא עבירה חמורה שיש עמה לא רק התעלמות מהוראות החוק, אלא גם זלזול בהחלטה שיפוטית שניתנה כדין ופסיקת בתי המשפט מחייבת הטלת עונשי מאסר וקנסות משמעותיים ומרתיעים.

קל וחומר שלזו מצורפת עבירה של שימוש בהיקף ניכר.

לקולא, יש לשקול הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה ונסיבותיו האישיות.

לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 50,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר.

הקנס ישולם ב- 25 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 10.9.11.

היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד – תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים – והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה של אי קיום צו שיפוטי.