ועדה מקומית לתכנון ובנייה הראל מבשרת נ' ממן

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בבית שמש (כב' השופט ירון מינטקביץ) מיום 3.3.13 בתיק ב"נ 44045-09-12, לפיה נדחתה בקשתה של המערערת להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי.

רקע עובדתי - ההליכים בבית המשפט קמא

2. כפי שעולה מהמסמכים השונים בתיק, ביום 10.9.12 ערך מפקח מטעם המערערת ביקורת ברחוב מבוא תדהר במבשרת ציון, וראה שבבית מספר 8, הידוע כגוש 30480 חלקה 19 בתוכנית מי/274 (להלן: "המקרקעין"), מתבצעות עבירות בניה כדלהלן:

(א) בנייה של קומה נוספת (מפלס 9-) מתחת לקומת המרתף הקיימת, בה נבנו כשתי יחידות דיור.

(ב) בקומת המרתף (מפלס 6-) נפתח חלל ונפרצו פתחים לחלונות ולדלת כניסה. כן נבנו מדרגות גישה לחלל באופן שמבדל את החלל משאר הבית כהכנה ליחידת דיור נוספת.

(ג) בקומת הכניסה (מפלס 3-) נסגרו חניות מקורות על ידי בניה של קירות, והחלל שנוצר סופח וצורף ליחידת הדיור הצמודה. כן נבנה גרם מדרגות בחלקו החיצוני של המבנה בצמוד לחזית, ממפלס 3- לקומת הגג.

(ד) בקומת הגג נפתח פתח המחבר בין עליית הגג לגג עצמו, בצירוף הבניה של המדרגות החיצוניות נוצרה כניסה נפרדת לעליית הגג באופן היכול לשמש כיחידת דיור נפרדת.

המפקח הורה לעובדים שהיו במקום להפסיק לאלתר את העבודות וכן שוחח טלפונית עם המשיב, הוא הבעלים ו/או המחזיק של המקרקעין. עוד באותו יום הוצא כנגד המשיב צו מנהלי להפסקת עבודות.

למחרת, יום 11.9.12, תלה המפקח את הצו בכניסה הראשית במקרקעין.

בביקורות שנערכו לאחר מכן התברר כי העבודות נמשכות.

ביום 23.9.12 הוציא בית המשפט קמא צו הפסקת עבודות שיפוטי וכן צו למניעת פעולות, ולמחרת נתלה הצו במקרקעין, אך העבודות נמשכו. לכן, ביום 30.9.12 בוצעה מסירה ידנית של הצו השיפוטי לאשתו של המשיב בכתובתם בירושלים, ומשסירבה האישה לקחת את הצו הוא הונח על הרצפה בבית.

באותו יום, 30.9.12, הוצא צו הריסה מינהלי, שנתלה במקום בולט במקרקעין. תוקפו של הצו היה עד ליום 30.10.12 (להלן: "הצו").

3. ביום 25.10.12, ועוד בטרם חלף המועד לביצוע הצו, הגישה המערערת לבית המשפט קמא בקשה להארכת המועד לביצועו.

בבקשה טענה המערערת כי היא נדרשה לערוך הליך של מכרז כדי לבחור קבלן הריסות אך טרם סיימה אותו. כן ציינה המערערת שעליה ליתן למשטרה התראה מוקדמת ומשמעותית לפני ביצוע הצו, אך בשל תקופת החגים היא התקשתה להשלים את כל הפעולות הנדרשות. עוד הוסיפה המערערת כי ב"כ המשיב פנה אליה בבקשה לקבוע פגישה כדי לנסות ולהסדיר את העניין ביניהם וכי הפגישה נקבעה ליום 31.10.12, ועל כן היא מבקשת להאריך את המועד לביצוע הצו כדי למצות את האפשרות להגיע עם המשיב להסדר כלשהו.

עוד באותו יום קיבל בית המשפט קמא את הבקשה והאריך את המועד לביצוע הצו עד ליום 30.11.12.

4. על החלטה זו הגיש השיב ערעור לבית משפט זה (ע"פ 16539-11-12). בערעור נטען שבית המשפט קמא האריך את המועד לביצוע הצו מבלי שניתנה למשיב הזדמנות להגיב ומבלי שניתן לו יומו בבית המשפט.

בהחלטה מיום 31.1.13 נתן בית משפט זה תוקף להסכמת הצדדים, לפיה יוחזר התיק לבית המשפט קמא כדי שישמע את טענות הצדדים בעניין.

5. ואכן, הצדדים הגישו לבית המשפט קמא טיעונים מטעמם, וביום 3.3.13 נתן בית המשפט קמא את החלטתו.

בהחלטה ציין בית המשפט קמא ששיקול מרכזי במתן ארכה לביצוע צו כרוך בשאלה כיצד פעל הצד המבקש את הארכה ומדוע לא עמד במועדים שנקבעו מראש.