ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' סלאמה

החלטה

בפניי בקשת המבקש להארכת מועד ביצוע צו הריסה לשנה וחצי נוספים.

המשיבה הגיבה לבקשה והתנגדה לה, בעיקר מהטעם כי היתר הבנייה אינו בהישג יד.

רקע כללי

1.ביום 4/1/12 הורשע המבקש במסגרת תיק זה ונגזר דינו, כאשר במסגרת גזר הדין הוטל עליו, בין יתר העונשים, צו הריסה נדחה לשנה שיכנס לתוקפו ביום 4/1/13.

טענות המבקש

2.לטענת המבקש יש להאריך מועד ביצוע צו ההריסה כי הוא פעל באופן מידי לאחר מתן גזר הדין לשם קבלת היתר כדין, והגיש תוכנית מפורטת לוועדה המחוזית להגדלת אחוזי הבנייה לשם אישור בקשתו למתן היתר בנייה, וכי אדריכל מטעמו הגיש תוכנית מפרוטת לוועדה המקומית, אשר המליצה לוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית, וזאת על פי החלטתה מיום 2/8/12 .

3.המבקש הוסיף, כי התוכנית הוגשה והתקבלה בוועדה המחוזית עוד ביום 4/12/12, וכי הוא ממתין לקביעת דיון בה.

4.המבקש הדגיש כי אי העתרות לבקשתו תביא לאיבוד הדירה, ולהשארתו ללא קורת גג .

תגובת המשיבה

5.המשיבה הגיבה לבקשה והתנגדה לה, וטענה כי הבקשה הוגשה לא בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק ) התשס"ט- 2008, (להלן: "התקנות") שכן הבקשה לא הוגשה במועד, ולא צורף לה תצהיר מטעם האדריכל או כל איש מקצוע אחר.

6.לגופו של עניין טענה המשיבה, כי תהליך אישור התוכנית המפורטת הינו תהליך ממושך והדרך לקבלת היתר בנייה הינה עוד ארוכה.

7.המשיבה הפנתה את בית המשפט להלכה הפסוקה, ואשר מורה לבית המשפט להיעתר לבקשות מסוג בקשתינו רק כאשר ההיתר הינו בהישג יד.

דיון והכרעה

8. אתחיל מהסוף ואומר כי דין הבקשה להידחות, הן לאור אי תקנות הבקשה, והן לגופו של עניין. ולהלן אנמק.

9.אכן הבקשה הוגשה לא בהתאם לתקנות, כאשר הוגשה באיחור, ללא נימוק לכך, ולא צורף אליה תצהיר של מהנדס או אדריכל, ודי בכך לשם דחיית הבקשה.

10.תכלית החוק מחייבת ביצוע צווים במועד, למעט בנסיבות חריגות, שאינן מתקיימות בעניינינו. ראה החלטתו של כב' השופט רובנשטיין בע"פ 4650/08 ברנס נגד מדינת ישראל, שם חזר בית המשפט והדגיש את מדיניותו לפיה ככלל, דינה של בנייה בלתי חוקית להיהרס, אלא אם כן קיימים "טעמים טובים ומיוחדים" .

11.ההלכה כפי שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון, היא כי יש לתת אורכות לביצוע צווים רק כאשר מדובר במצב בו היתר הבניה מצוי בהישג יד . ראה למשל ע"פ 654/10 אורה מושב עובדים להתיישבות נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), רע"פ 11169/04 עזיזיאן נ' חולדאי (פורסם נבו).

12.מבקשת המבקש, עולה כי ידוע למבקש שבנייתו הינה מעבר לאחוזי הבניה המותרים, וזאת על פי החלטה שנתנה הוועדה המקומית בבקשתו שהוגשה אליה עוד ביום 13/12/10. (ראה סעיף 3 לבקשה). מכאן, היה על המבקש לפועל להגשת תוכנית מפורטת כבר אז, טרם הגשת כתב האישום נגדו וטרם מתן גזר הדין, אך המבקש ישב בחיבוק ידיים.

13. לא זו אף זו, ועל אף ידיעתו הנ"ל, ועל אף מתן גזר הדין בעניינו, אלא שהבקשה לתוכנית מפורטת הוגשה לוועדה המקומית רק ביום 28/5/12 כארבעה חודשים לאחר מתן גזר הדין.