ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי נ' זועבי

החלטה

אין כל מקום להעתר לבקשה. עיון בפרוטוקולים הנ"ל מדבר בעד עצמו.

לו רצה ב"כ הנאשם להשתחרר מייצוג היה מגיש בקשה מסודרת בנדון. כך הדבר באשר לנאשם עצמו. מהפרוטוקולים ניתן ללמוד שהן הנאשם והן ב"כ תרמו להארכת הדיונים בתיק זה שלא לצורך ויש לשים לדבר סוף.

הבקשה נדחית.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"א, 18/01/2011 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

החלטה

החלטתי לעיל עומדת בעינה.

ניתנה והודעה היום י"ג שבט תשע"א, 18/01/2011 במעמד הנוכחים.

עיריה מרדכי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. המדובר, בעבירה של אי קיום צו בית משפט שניתן בת.פ 1355/92 על פיו נצטווה הנאשם להרוס עד ליום 22.6.1994 את המבנה נשוא אותו תיק, מבנה מגורים קומה א' מעל קומה מפולשת בשטח של 137 מ"ר.

בניית המבנה התגלתה עוד ב-6.92 וביהמ"ש העניק לנאשם שהות לתקן את המעוות כאשר ציווה עליו להרוס את המבנה עד ליום 22.6.94.

הנאשם לא קיים את הצו, עד היום המבנה עומד במקומו ולא הוצא כל היתר.

עבירות הבניה הינן חמורות ונפוצות ונהיו למכת מדינה. בתי המשפט מחוייבים להחמיר בגינן.

חומרה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ"ש.

חומרה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בנאשם שהועמד לדין פעמיים בעבר בגין ביצוע עבירה זו ואינו נרתע כלל מאימת הדין וממשיך בשלו. התוצאה היא שההליכים המשפטיים מתקיימים ו-"השיירה עוברת". השינוי היחיד הינו שהנאשם ממשיך שלא לקיים את הצו, ולהתגורר עם בני משפחתו ולגדל את הדור של ילדיו באותו מבנה, ללא כל מורא.

ביום 15.4.96 נדון בגין אי קיום הצו במסגרת ת.פ 4026/94 ונדון בין היתר למאסר על תנאי. ביום 9.4.00 נדון שוב בגין אי קיום הצו. באותו מועד טען ב"כ הנאשם כי הוא שילם יום קודם לכן היטל השבחה. הוא טען כבר אז למצבו הכלכלי הקשה. להיותו אב לילדים קטנים ויתר הטענות כפי שניתן לראות בפרוטוקול הדיון. הוא הודה לב"כ המאשימה על הסכמתה להארכת המאסר על תנאי וכן טען שאין בעיה תכנונית וניתן להוציא את ההיתר וביקש להתחשב בכל האמור.

בית משפט לא מיצה עם הנאשם את הדין כלל ופעל מעל ומעבר להתחשב בו. כן הורה על כניסת מועד של עונשים מותנים לתוקף מיום 9.7.00 דהיינו העניק לנאשם עוד 3 חודשי חסד מאותו מועד.

מאז עברו יותר מ-10 שנים נוספות והמצב נותר כפי שהוא. המבנה עומד בשטח כמעין אנדרטה והתרסה בעיני המחוקק ובעיני הציבור אשר מצפים ממנו להרתע ולקיים צווי בית משפט ככתבם וכלשונם. בית משפט העליון ציין לא פעם שאין להשלים עם מצב זה כלל ועיקר.

ניתן להתרשם שהתחשבות שהופגנה בעבר והפוגה שהוקנתה, פורשה על ידי הנאשם כאוזלת יד שלא כהלכה ויש לשים דבר סוף.

אותה התחשבות היא שהובילה אותנו עד הלום לניהול ההליך הרביעי בקשר למבנה זה המונצח בשטח באין כל מפריע משנת 92 ועד היום, על אף כל ההליכים שהתנהלו.