ועדה מקומית הראל נ' כהן

החלטה

בפני בקשה למתן ארכה לבצוע צו הריסה.

ביום 4.9.13 הורשעה הנאשמת בביצוע עבודות בניה ושמוש במקרקעין ללא היתר. המדובר בהקמת תוספת בניה מאיסכורית בשטח 41, בסמוך לחנות ירקות ופירות אותה שוכרת הנאשמת מאחר.

בבקשה נטען, כי בעל הנכס פועל על מנת להכשיר את התוספת והריסתה תגרום לנזק בלתי הפיך. עם זאת, לא צורפו לבקשה מסמכים או נתונים המלמדים אילו פעולות נקט בעל הנכס על מנת להכשיר הבניה או חות דעת של בעל מקצוע בדבר סיכוי ההכשרה.

המאשימה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, גם החנות עצמה הוקמה ללא היתר והוגש נגד בעליה כתב אשום התלוי בפני ואין כל סיכוי להכשיר התוספת. לשם השלמת התמונה אציין, כי המאשימה הגישה נגד הנאשמת כתב אשום נוסף בגין השימוש בחנות, אך מחקתי כתב האשום מכח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (תו"ב 21386-03-13, החלטה מיום 10.6.13).

לאחר שנתתי דעתי לטעוני הצדדים, לא ראיתי כי יש מקום להאריך המועד להריסת הבניה.

עמדתה של המאשימה, כי סיכויי ההכשרה נמוכים, נראית לי סבירה לנוכח העובדה שהבניה כולה נמצאת במקרקעין המוגדרים כשטח צבורי פתוח. אוסיף, כי לא הובאו בפני על ידי הנאשמת נתונים המלמדים על מאמץ רציני להכשרת הבניה או קיומו של סכוי ממשי להכשרה.

אך לאחרונה פסק בית המשפט העליון בעע"מ 65/13, הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ, כי שיקול מרכזי אותו אמורה רשות תכנון להביא בחשבון הוא ביצוע עבירות בניה על ידי המבקש. פסק דין זה מבטא מגמה של החמרה ממשית עם עברייני בניה המבקשים להכשיר עבירות בדיעבד ויש בו להשליך על סיכויי ההכשרה של העבירה שבפני. מפסק הדין עולה, כי במקרים מסוימים, עצם ביצוע עבירת הבניה יש בו כדי למנוע מתן היתר בדיעבד לבניה אשר אלמלא העבירה ניתן היה להתירה מראש, על סמך השיקולים התכנוניים לבדם.

העובדה כי יגרם נזק למבצע העבירה אם בסופו של יום תוכשר העבירה ויתקבל היתר, אינה שיקול המצדיק הנצחת עבירת הבניה. ר' בענין זה עע"מ 65/13 הנ"ל (שם היה מדובר בבניה ללא היתר של חמש קומות מתוך מגדל מגורים, אשר הריסתם הסבה נזק כלכלי ניכר ליזם). אוסיף על כך, כי במקרה שבפני מדובר בבניה קלה מאיסכורית, אשר עלותה אינה גבוהה.

לאור כל אלה דוחה הבקשה.

ניתנה היום, כ"ג אב תשע"ג, 30 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: