ועד מקומי צור משה נ' קושניר ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה שעניינה חוב נטען של הנתבעים לתובע בגין אגרת שירותי שמירה וארנונה.

2.על פי כתב התביעה, בין השנים 2004-2007, לא שילמו הנתבעים ארנונה כללית על פי דין ואגרת שירותי שמירה על פי הוראות חוק העזר לב השרון (שירותי שמירה תשנ"ז–1997, להלן: "חוק העזר"), וחובם מסתכם ב- 43,236 ש"ח.

התביעה נפתחה בסדר דין מקוצר, ולאחר שניתנה לנתבעים רשות להתגונן, הועבר ההליך לדיון בסדר דין מהיר.

3.זוהי אינה התביעה הראשונה שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעים בעניינים אלו, ותביעה קודמת הוגשה בשנת 2004, בקשר לחובות שצברו הנתבעים בגין אגרת שמירה וארנונה לשנת 2003. בהליך שם נדחתה בקשת הרשות להתגונן מטעם הנתבעים, וניתן כנגדם פסק דין על בסיס התביעה.

4.התביעה הנוכחית נתמכה בתצהירו של מזכיר הוועד התובע, מר סימון גוטמן, המשמש בתפקיד מיום 1.3.09, ומטעם הנתבעים צורף תצהירו של הנתבע 1.

5.הנתבע העלה בתצהירו טענות הגנה רבות, הקשורות בארנונה ובאגרת השמירה, לרבות:

כי החוב לא הוכח, כי לא קיבל דרישות תשלום מאת התובע, כי הוועד לא אישר גביית אגרת שמירה, כי לא הוצגה ראיה כלשהי באשר לקיומו של חוב, כי שילם סכומים במזומן לנציג הוועד בשם אשר, כי חלק מהחוב התיישן, כי הוא טוען לקיזוז עקב נזקים שספג בגין פריצות שאירעו בשל העדר שמירה בישוב, וכן כי הישוב לא סיפק שמירה אלא שירותי מוקד שאינם בגדר "שירותי שמירה" על פי חוק העזר, וצירופם של כל אלו מוליך למסקנה כי יש לדחות התביעה.

6.התובע לא הוכיח תביעתו לעניין חוב הנתבעים בגין תשלומי ארנונה

התובע לא הביא ראיות לדרישות שהפנה אל הנתבעים כנטען, לא פירש מועדי היווצרות החוב ואופן חישובו, וממילא נמצאו סתירות וחוסר התאמות בראיות שהוצגו.

המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מבססים את טענות התובע, ונראה כי התביעה הוגשה כלאחר יד, ומבלי שנעשה נסיון ממשי לברר ולבאר הדרך בה חושבו הסכומים הנתבעים.

כבר בהחלטה מיום 2.10.08, בעת שהוענקה לנתבעים הרשות להתגונן, התריע בית המשפט בפני התובע כי כתב התביעה אינו מפרט את האופן בו חושב החוב, כשלא הופרדו הסכומים בגין חיובי ארנונה מהחוב בגין אגרת שמירה, ומעיון בחשבונות שצורפו לא ברור כלל מהו מקור החוב, מהי "יתרת הפתיחה" שנרשמה בכרטיס הנתבעים, מאלו שנים נגרר החוב ולאיזו תקופה הוא מתייחס.

זאת ועוד, במסגרת החוב הנטען בתביעה כלל התובע גם הוצאות שונות שאינן אגרת שמירה או ארנונה, כגון הוצאות עבור שליחות, שכ"ט עו"ד ועוד.

7.עד התביעה, סימון גוטמן, העיד כי חתם על תצהיר בשם התובע, הגם שתוכנו עוסק בעובדות שהתרחשו טרם כניסתו לתפקיד. ואכן, מעדותו עלה שהוא אינו בקיא בפרטים ואינו מסוגל להעיד על גובה חובותיהם של הנתבעים ועל דרך חישובם. נהפוך הוא, התברר שגם לגישתו החישוב שנערך על ידי התובע שגוי:

"ש. אני אומר לך שלפי התחשיב שלי יוצא 310 לחודש.

ת. יכול להיות. אני עושה חישוב כרגע ויוצא 372 ₪. בלי ריבית.

ש. למה בינואר פברואר 2004 ביקשת 392 ש"ח, סכום שאפילו לגרסתך הוא לא נכון.

ת. אין לי תשובה לזה כי לא נדרשנו לזה. אני מניח שבמערכת הגביה זה כתוב...בחישוב חוזר שאני עושה זה אכן יוצא 310 ₪...צריך לבדוק את זה. אולי בשנת 2004 היה שטח יותר גדול. אני לא יודע להגיד.

.....

ש. ..האם אתה יכול להגיד שהסכום שמופיע בכתב התביעה בנושא ארנונה הוא נכון.