ועד מקומי גנות נ' נוימן

החלטה

לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם המבקש.

המשיב הגיש תביעה לתשלום חוב כנגד המבקש בסדר דין מקוצר. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן אשר התקבלה ולאחר מכן הועבר הדיון לסדר דין מהיר.

לאחר הגשת תצהירי גילוי מסמכים ביקש המבקש מהמשיב להמציא מסמכים עליהם הסתמך בתביעתו.

לאחר שהמסמכים המבוקשים לא הומצאו למבקש, ניתנה החלטה המורה להמציא המסמכים לידי המבקש.

משלא הומצאו המסמכים ניתנה החלטה לפיה התביעה נמחקת.

המבקש טען כי בהתאם לתקנה 512 (א) לתקסד"א ראוי כי שכ"ט עורך הדין לא יפחת מהתעריף המינימאלי על פי כללי לשכת עורכי הדין כ-2,900 ₪.

המבקש אף טען כי המשיב ניהל את הדיון בחוסר תום לב והאריך את הדיון שלא לצורך ולכן על פי תקנה 512 (ב) ותקנה 514 לתקסד"א ראוי לפסוק הוצאות הדיון.

מנגד טען המשיב כי בהחלטת ביהמ"ש המורה על מחיקת התביעה ממצה את עמדת בהמ"ש אשר לא ראה לנכון לחייב בהוצאות, בפרט שקודם ההחלטה למחיקת התביעה, הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה ופסיקת הוצאות.

עיינתי בטענות הצדדים , בבקשה בתשובה ובתגובה ונחה דעתי כי יש מקום לקבל את טענת המבקש ואפרט.

התביעה נמחקה הואיל ועל המשיב היה להמציא מסמך רלוונטי עליו נסמכה התביעה. משכך ניתנה תחילה ההחלטה המורה על המצאת המסמך לצד שכנגד.

כאשר נמנע המשיב להמציא את המסמך, הוריתי על מחיקת התביעה.

לאור האמור, ניהול התביעה ע"י המשיב באופן שסומך טענותיו על מסמך ספציפי ולא ממציאו לצד שכנגד, יש בו כדי להסב הוצאות למבקש של שכירת עו"ד אשר ייצגו ויגיש מטעמו בקשות שונות.

משלא נפסק כי התביעה נדחית, הרי הנזק שהוסב למבקש הוא הגשת הבקשה להמצאת המסמכים בלבד ולא התביעה כולה.

תקנה 512 לתקסד"א קובעת כלדקמן:

512.(א)קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), תשל"ז-1977 (להלן - התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור.

מיום 9.6.1990

תק' תש"ן-1990

ק"ת תש"ן מס' 5266 מיום 10.5.1990 עמ' 598

החלפת תקנת משנה 512(א)