ונטורה ואח' נ' יצחקוב

פסק דין

בהמשך להחלטה מיום 15/10/09 ולאור הודעת התובעים, נדחית התביעה.

לעניין ההוצאות- הצדדים הגישו טיעונים בכתב .

תמצית טענות התובעים

התובעים הוטעו, בין במתכוון ובין שלא במתכוון, לגבי מצבו המשפטי של הנתבע במושכר.

התובעים סברו שהנתבע אינו דייר מוגן, בייחוד לאור היעדר הסכם שכירות ואישיותו של הנתבע.

חוזה השכירות לא הומצא לתובעים עת בוצעה העסקה. הימנעות הנתבע מהצגת המסמכים בפני התובעים הצדיקה הגשת תביעה לשם בירור האמת. נסיבות הופעתו של החוזה רק בשלב מאוחר, מעידות על כך שהתובעים הוטעו.

4. הימנעותו של עו"ד אינדיג ממתן תצהיר, הכבידה על קיום חקירה נגדית והצריכה מועד דיון נוסף והפקדה כספית.

תמצית טענות הנתבע

5. טענת התובעים כי הבעלים הקודמים של הבניין לא העבירו לידיהם את חוזה השכירות של הנתבע- אין בה מאום אשר יצדיק אי- פסיקת הוצאות.

6. הומצאו לתובעים מסמכים המעידים על החזקת הנתבע בנכס כדין וכן, הובהר מספר פעמים לתובעים, כי הנתבע מחזיק בנכס כדייר מוגן משנת 89.

7. היה על התובעים למחוק את התביעה מיד כשנמסר להם חוזה השכירות המוגנת .

התובעים התעקשו להמשיך ולנהל את ההליכים, אף שהומצאו להם מסמכים המוכיחים כי הנתבע גר בנכס כדין, וכל זאת תוך העלאת טענות זיוף הפוגעות בשמו הטוב.

יש לשפות את הנתבע על ההוצאות שנגרמו לו עקב התעקשות התובעים להמשיך ולנהל את התיק.

8. מתן עדות ראשית בדרך של תצהיר אינה בגדר כלל, כי אם אפשרות העומדת לרשות הצדדים. לפיכך, הנתבע זכאי להחזר בסך של 750 ₪ בגין העדתו של עו"ד אינדיג.

9. הנתבע צרף קבלות בדבר תשלום שכר טרחת עו"ד בסך 41,929 ₪ ( כולל מע"מ) ומבקש החזרו.

דיון

10. מקדמת דנא הוטבע העיקרון, לפיו המפסיד הוא הנושא בהוצאות המשפט של הזוכה בדין (ראה: ע"א 26/56 טעם חיים בע"מ נ' אסרי).הכלל הוא כי בעל דין שזכה בדין זכאי, כי שכרו לא יצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו (ע"א 1182/90 שחם נגד רוטמן, פד"י מו (4) 330).

עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי ראוי שבעל דין הזוכה במשפט לא יצא בחסרון כיס מבחינת ההוצאות שהוציא ושכר הטרחה ששילם (ע"א 9535/04).

11. יחד עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן ורשאי הוא להתחשב במכלול גורמים, על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה ומקרה.