ולטמן נ' בוחבוט

החלטה

בקשה לביטול פסק דין כי לא ניתנה לתובע הזדמנות לחקור את הנתבע.

הנסיבות למתן פסק הדין הם כי לאחר הדיון הראשון במעמד הצדדים נקבע מועד נוסף לאפשר לכל צד להעיד עדים (פרוטוקול מיום 14/3/12). למועד זה לא התייצב הנתבע (23/9/12). התובע הציג את ראיותיו הנוספים שסומנו ת/1 ו- ת/2. בסוף הדיון נתתי החלטה כי הם ישלחו לנתבע אשר יהיה רשאי להגיב עליהם ובהתאם אתן החלטה האם לקיים דיון נוסף או שיינתן צו לסיכום קצר של כל צד. ביום 4/11/12 שלח הנתבע את תגובתו המפורטת. הורתי למזכירות לשלוח את התגובה לתובע תוך ציון כי הבנתי שהנתבע לא מבקש לחקור את התובע. המזכירות לא יישמה את ההחלטה ולכן הוריתי לה לעשות כן מחדש, תוך מתן 10 ימים לתגובה, וההחלטה נשלחה לתובע ביום 25/2/13. בתיק אין אסמכתא למסירה. ביום 6/3/13 שלח התובע תגובה מפורטת ולשוב ב- 10/3 (בקשות 9 ו- 11 ). התגובות של כל צד עונות להגדרה של סיכום המחלוקת. בסיפא התובע ביקש לשוב ולחקור את הנתבע.

ביום 13/3/13 ניתן פסק דין.

אכן לא התייחסתי לפני מתן פסק הדין ובפסק הדין לבקשה של התובע לחקור את הנתבע. אולם הדיון שנקבע מלכתחילה ליום 14/3/12 היה לשמוע את הצדדים ואת העדים. בדיון כל אחד פירט את גרסתו ואף צד לא עתר לחקור את הצד השני. אף צד לא הביא עדים. לפנים משורת הדין נקבע מועד נוסף להעדת העדים שלא הוזמנו לדיון הראשון. לדיון השני רק התובע הגיע והגיש ראיות כתובות נוספות על אלה שהגיש במצורף לכתב התביעה.

פסק הדין לא הושתת על מהימנות למעט היכן שהדבר עולה ממסמכים. יומו של התובע ניתן לו. בדיון ביום 23/9/12 לא השארתי את ההחלטה האם לקבוע מועד נוסף לשמיעת עדים או לאו לאחר מתן העמדה של צדדים. גם לאחר עיון בתגובה המפורטת של התובע לא מצאתי מקום לקבוע עוד מועד .

מכל הטעמים במצטבר לא מצאתי כי נגרם עיוות דין כי לא דחיתי את הבקשה לקיום דיון נוסף בהחלטה או בפסק הדין עצמו. הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ההחלטה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.