ולד ואח' נ' פלונית ואח'

התובע מסר חוות דעת ראשונית, בה חיווה דעתו המקצועית האם יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית אם לאו.

הנתבעת ידעה כי צד ג', עורכי הדין, אמור להעביר את החומר הרפואי בעניינה לרופא, כדי לקבל חוות דעת ראשונית שכזו, והיא אף מודה כי ידעה שחוו"ד שכזו כרוכה בתשלום.

במהלך הדיון ניסתה הנתבעת להעלות בפניי טענות הנוגעות לגבי הממצאים הרפואיים ו"איכותה" של חוות הדעת. לא אפשרתי לה לעשות זאת. הדיון דנן איננו בשאלה האם התובע צדק בממצאיו אם לאו. טענות אלה היו צריכות להישמע במסגרת הדיונים בין הנתבעת לבין צד ג' בעת הכנת התיק לתביעה או ההחלטה שלו להגיש את התביעה.

בתוך כך, אין זה מענייני גם מה הם ממצאיו של התובע בחווות-הדעת הראשונית.

בעת שאדם פונה לקבל חוות דעת, יכול שממצאי חוות הדעת ימצאו חן בעיניו ויכול שלא, ויכול שאותו אדם יחליט לעשות שימוש בחווות-הדעת ויכול שיחליט שלא לעשות בה שימוש, ואף ייתכנו מקרים בהם יחליט אותו אדם לפנות למומחה אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת - כל אלה לא שוללים את זכותו של נותן חוות הדעת לקבל תשלום עבור עבודתו. תשלום למומחה אינו מותנה בממצאיו אם הם נוחים למבקש חוות הדעת אם לאו.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי היא אינה חייבת בתשלום משום שלא קיבלה הצעת מחיר, על אף שביקשה הצעה כזאת.

לטענת צד ג', הנתבעת ידעה על הצעת המחיר של התובע, הצעת מחיר שניתנה כהערכה בלבד, לפי שעת עבודה, כיוון שבעת מתן ההצעה, לא ידע התובע עדיין כמה זמן יידרש ממנו להכין את חוות הדעת הראשונית. שיטה זו מקובלת וידועה ואינני מוצאת כל פגם בה.

יתר על כן, גם אם נפלה טעות אצל צד ג', ומסיבה כלשהי לא עדכנו את הנתבעת בהצעת המחיר של התובע, אין הדבר פוטר את הנתבעת מן התשלום לתובע.

דיני עשיית עושר ולא במשפט הם הדינים אשר חלים במקרה כזה, כאשר הנתבעת ידעה כי שירות זה יינתן לה, היא ידעה כי היא תישא בעלות אותו השירות, והטענה היחידה היא שהיא לא ידעה מראש את עלותו של השירות.

הנתבעת קיבלה את השירות והיא חייבת בתשלום.

לסיום טוענת הנתבעת, כי הסכום אותו תובע התובע הוא סכום גבוה יחסית למקובל, צד ג' מאשר זאת.

התשלום עבור מתן חוות דעת מקצועית נתון לשיקול דעתו של נותן השירות, ומקבל השירות זכאי שלא לקחת אותו כאשר התשלום גבוה.

במקרה דנן, אם אכן היה נתק בין צד ג' לבין הנתבעת, הרי שיש טעם בטענתה של הנתבעת שהיא אינה חייבת בתשלום הגבוה אשר לא אושר על ידה.

במקרה כזה, על-פי העקרונות שקבעתי לעיל, הרי יש להטיל על הנתבעת את העלות המקובלת למתן חוות דעת שכאלה.

סיכומו של עניין, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 3,190 ש"ח. הסכום כולל מע"מ.

צד ג' יוסיפו וישלמו לתובע סך של 2,295 ש"ח. הסכום כולל מע"מ, והוא נועד להשלים את שכ"ט של התובע.

הסכומים הנקובים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.2.10 ועד ליום התשלום בפועל.

בשל העובדה שתיק זה היה צריך להסתיים בין הנתבעת לבין צד ג' מבלי שיגיע לבית המשפט, לו היתה הנתבעת פונה לצד ג' ומבקשת הפחתה בתשלום, פסיקת ההוצאות תהיה על הנתבעת בלבד.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 750 ש"ח הוצאות ההליך. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.