ולברגה נ' לנצמן

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשת המשיבה מיום 10.9.13 להסרת צו ההרחקה מכתובת מקום עבודתה של המבקשת במשרדי הנהלת חברת החשמל, רח' נתיב האור 1, חיפה, ולאחר שעיינתי בתגובת המבקשת מיום 1.10.13 וכן בתשובה לתגובה שהגישה המשיבה היום, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

מנספחי הבקשה עצמה עולה כי עדיין יש בליבה של המשיבה לא מעט כנגד המבקשת (למשל, נספח א', מכתב מיום 22.8.13, עמ' 2, פסקה רביעית). זאת, לאחר שגם בדיון שהתקיים בפניי התרשמתי כי המשיבה סבורה שהמבקשת רוצה ברעתה, ומשום כך מטרידה את המבקשת. כפי שצויין בהחלטה שניתנה בתום הדיון, בשונה ממצב הדברים בהליכים רבים הננקטים מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה"), לעתים שלא לצורך, מקרה זה שונה ונמנה לטעמי על המקרים המובהקים לשמם נועד החוק. המבקשת זכאית לשלוות חייה גם במקום עבודתה. המבקשת אף זכאית לכך שלא תצטרך להוסיף ולעסוק בנושא ללא הרף, לפחות עד לתום התקופה אשר נקבעה בצו מיום 11.7.13.

מהתייחסות חברת החשמל, אשר צורפה לתגובת המבקשת, עולה כי חברת החשמל סבורה שאין צורך כי המשיבה תגיע למשרדי חברת החשמל בתקופת תוקפו של צו ההרחקה על מנת שתישמרנה זכויותיה של המשיבה כגמלאית, וכי חברת החשמל נטלה על עצמה למצוא פתרון נקודתי מתאים לכל בעיה שתתעורר, ככל שתתעורר. דומני כי התייחסות זו נותנת מענה מניח את הדעת לעניין שמירה על זכויות המשיבה, שמירה שממילא חזקה על גוף כדוגמת חברת החשמל כי הוא נותן עליה דעתו אף ללא קשר להליך שבפניי.

באשר לפעילויות כאלה ואחרות המיועדות לגמלאים, הרי שהדעת נותנת כי אכן לכל הפחות חלק מהן אינן נערכות במשרדי ההנהלה של חברת החשמל. מכל מקום, צמצום היקפו של צו ההרחקה ליום קבוע בחודש לא יהווה פתרון לפעילויות אלה, וצמצום הגבלת היקפו של הצו בהתאם למועדי הפעילויות (ככל שבכלל מתקיימות כאלה במשרדי ההנהלה) אינו נראה לי ישים.

מטבע הדברים, צו מניעת הטרדה מאיימת, כהגדרתו בחוק למניעת הטרדה, עלול לפגוע בזכויותיו של ה"פוגע", כהגדרתו בחוק זה. לעתים עלול צו מעין זה להיות כרוך בהגבלה משמעותית של זכויות הפוגע, כגון חופש התנועה, חופש הביטוי, ובמקרים המתאימים אפילו כדי פגיעה בפרנסתו. בענייננו, על אף שייתכן והצו האוסר על המשיבה להימצא במרחק מסויים ממקום עבודתה של המבקשת כרוך במידה מסויימת של פגיעה בזכויות המשיבה, הרי שפגיעה זו איננה כה ניכרת. ומכל מקום, וזה העיקר, באיזון שבין המשך הפגיעה האפשרית בשלוות חייה ובפרטיותה של המבקשת - נוכח הנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המשיבה עלולה לשוב ולפגוע בשלוות חייה ובפרטיותה - לבין מידת הפגיעה, אם בכלל, בזכויות המשיבה, מן הראוי להעדיף את זכויותיה של המבקשת אשר היא ה"נפגע", כהגדרתו בחוק.

סיכומו של דבר, וכאמור בפתח הדברים, הבקשה נדחית.

גם זו הפעם, רק לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

ככל שתוסיף המשיבה לנקוט בהליכים אשר יחייבו הגשת תגובות, יכול ותחוייב בהוצאות, כמקובל.

ניתנה היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: