(ויצמן) קורצר ואח' נ' מחמד חמאד
|
ה"פ, הפ"ב בית משפט השלום כפר סבא |
22438-06-13,324-09
5.2.2014 |
|
בפני : מירב בן-ארי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. ילנה (ויצמן) קורצר 2. ליאור ויצמן (בפשיטת רגל) |
: מחמוד חליל מחמד חמאד |
| החלטה | |
החלטה
1.המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק בורר.
החלטה זו עניינה בקשת המשיב לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה למילוי פסק הבורר, לפי סעיף 29(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק). יצוין כי בקשת המשיב התייחסה לשני המבקשים אך נוכח הליכי פשיטת רגל של המבקש, התובענה צומצמה ליחסים שבין המבקשת לבין המשיב, ובהתאם, גם בקשת הערובה (החלטת כב' השופט חסדאי מיום 26.1.14).
רקע
2.בין הצדדים (המבקשים והמשיב) התגלע סכסוך שטרי.
3.ביום 21.9.09 הסכסוך הועבר בהסכמה לבוררות.
4.בין היתר, הוסכם בין הצדדים כך (פרוטוקול הדיון מיום 21.9.09):
א.ההליך בבוררות יתייחס לתביעת המשיב ביחס לשלושה שיקים.
ב.תוגש תביעה מעודכנת שטרית של המשיב נגד שני המבקשים.
ג.הבורר ידון בתיק, כאשר מוסכם שהנטל הוא על המבקשים (הנתבעים).
ד.הבורר אינו מחויב בהנמקה.
בהמשך הדרך הצדדים הגיעו להסכמה לפיה פסק הבורר יהיה מנומק בקצרה.
5.מטעמים שאינם רלבנטיים להחלטה זו, הבורר שמונה תחילה הוחלף, ובמקומו מונה עו"ד ברוך חייקין, שנתן פסק ביום 30.4.13 (להלן: פסק הבוררות), וכן החלטה בעניין הוצאות ופסיקתה ביום 30.5.13 (להלן: ההחלטה המשלימה והפסיקתה).
6.המבקשת עותרת לביטול פסק הבוררות.
פסק הבוררות - סקירה
7.כאמור, עסקינן בתביעה שטרית בגין שלוש המחאות שהמשיב אוחז בהן: האחת בסך של 40,000 ₪, השנייה בסך של 20,000 ₪ והשלישית בסך של 12,000 ₪.
8.מתוך פסק הבוררות עולה כי גרסאות הצדדים בקשר להמחאות היו אלו:
גרסת המבקשים (שנמסרה על ידי המבקש בלבד שכן המבקשת טענה כי לא הייתה מעורבת בעסקאות שבבסיס מתן ההמחאות) הייתה כי הצדדים (המבקש והמשיב) היו שותפים בעסק שנקלע לקשיים. כדי להזרים כסף לעסק, נעזרו בשירותי חלפן כספים. שתיים מתוך ההמחאות ניתנו כבטוחות לחלפן. לאחר שההלוואה הוחזרה לחלפן, המשיב אמר למבקשים שקרע את ההמחאות, אך בפועל השאיר אותן ברשותו. המחאה נוספת, בסך של 40,000 ₪, ניתנה כבטחון, בתיווך המשיב, לאחיו של המשיב, לצורך קבלת הלוואה מבנק בקלקיליה. הבורר ציין כי גרסת המבקשים השתנתה מאוחר יותר, והם טענו שכל שלוש ההמחאות ניתנו לחלפן. לפי גרסת המבקשים, המשיב השאיר את ההמחאות ברשותו והגיש אותן לפירעון כדי לגרוף שלא כדין רווחים מפרויקט באלקנה, שהמשיב לא היה שותף לו.
גרסת המשיב הייתה כי ההמחאה בסך 20,000 ₪ ניתנה בתמורה להלוואות שנתן למבקשים, ושתי ההמחאות הנותרות ניתנו בתמורה למימון שכר פועלים וחומרי בניין בפרויקט המשותף באלקנה.
9.הבורר קבע, קביעה המתיישבת לכאורה הן עם הדין והן עם הסכמת הצדדים בעת העברת התיק לבוררות, כי נטל ההוכחה מוטל על המבקשים. נטל ההוכחה הוא הן ביחס להיעדר התמורה או כישלון התמורה, והן ביחס לכך שהשטרות נמסרו על תנאי, וכי התנאי לא התקיים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|