ויצמן נ' אוחיון ואח'

פסק דין

אין מחלוקת בדבר אחריותה של הנתבעת לתאונה נשוא התביעה.

במעמד התאונה מיד לאחר מכן, התחייבה התובעת לשלם את הנזק בלי לערב את הביטוח ואת המשטרה, ואף נתנה לתובע 700 ₪ שהיו בארנקה.

באותו ערב 1/4/09 הופיעה בביתה העדה הגב' דניאל, יחד עם התובע, ודניאל ערכה מסמך שצורף לכתב התביעה ובו נאמר כי שולם סך 700 ₪, "ואת היתרה אני אשלם בתאריך 20/4/09 סכום היתרה הוא 1400 ₪".

שורה לאחר מכן נרשם "וב- 20/6/ 1450, ב- 20/7 – 1450 ₪".

הנתבעת טוענת כי באותו ערב נכתב כי היא חייבת סה"כ עוד 1400 ₪ והשורה שלאחריה כאמור הוספה שלא על דעתה.

יש לשים לב כי כל הסכומים שנרשמו מגיעים לסכום כול של 5000 ₪ בהתחשב ב- 700 ₪ שכבר שולמו.

ב- 8/4/09 קיבל התובע הצעת מחיר ממוסך אחמד, לפיה יש להחליף שתי דלתות בעלות של 1300 ₪ לכל דלת, שמשה קדמית ועוד עבודה נוספת סה"כ 4300 ₪.

התובע טוען שתיקן את הרכב מדובר במודל 1996, אך אין בידו קבלה, וכן הוא טוען כי לאחר התיקון מכר את הרכב.

ברור שהסכומים שנרשמו בשורה הנוספת לא נרשמו ב- 1/4/09 שכן אז עוד לא הייתה הצעת מחיר, והנני מקבלת את טענת הנתבעת כי השורה בה מפורטים שני הסכומים של 1450 ₪ הוספה ע"י התובע או מי מטעמו, בשלב מאוחר יותר, שלא על דעת הנתבעת, כאשר היא נדרשה לשלם סכומים אלה החליטה לפנות לחברת הביטוח.

התובע לא הוכיח בראיה טובה כי היה צורך בהחלפת דלתות, וכי ביצע את התיקון הנדרש ובכל מקרה בשל העובדה כי הסתפק מלכתחילה בסכום של 2100 ₪ סה"כ, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך 1500 ₪ סכום הכולל גם הוצאות, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, כ"ז שבט תש"ע, 11 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: