ויספיש ואח' נ' אזגווי-לוי ואח'

פסק דין

1. ביום 12.10.12 בשעה 12:00 ברח' קפלן בתל אביב, ארעה התנגשות בין מכונית הנתבע למכונית התובעות.

2. ההתנגשות ארעה כאשר הנתבע הסיט את מכוניתו מנתיב הנסיעה הימני, בו נסע, לנתיב הנסיעה השמאלי בו נסעה מכונית התובעות בעקפו את מכונית התובעות והסיע את מכוניתו לפני מכונית התובעות..

3. הנתבע טען בכתב הגנתו כי הוא עמד ברמזור אדום ולפתע חש חבטה בחלק האחורי של מכוניתו, אולם בעדותו בבית המשפט, הנתבע הודה כי הוא עקף את מכונית התובעות מצד ימין והסיע את מכוניתו לנתיב הנסיעה השמאלי בו נסעה מכונית התובעות וזאת בכוונה להשתלב בטור המכוניות שנסעו בנתיב השמאלי. הנתבע הסביר את הסטיה לנתיב לנתיב בכך שהרכב שנסע לפני בנתיב הימני, נסע לאיטו.

4. הנתבע טוען כי לפני ההתנגשות, מכוניתו כבר התיישרה בנתיב השמאלי וכי הוא ראה במראה, כי הנהג שנהג במכונית התובעות, נבהל והסיט את מכוניתן שמאלה.

5. הנזק נגרם למכונית התובעות בפינה הימנית הקדמית שלה ואילו הנזק שנגרם למכונית הנתבע, הוא בפינה האחורית השמאלית שלה.

6. כידוע רח' קפלן בתל אביב, מופרד על ידי אי תנועה מוגבה לכל אורכו (פרט לצמתים), ולכן התובעות טוענות כי הסטת רכבן שמאלה, היתה מחייבת את מכוניתן לעלות על אי התנועה המוגבה, דבר שלא קרה.

7. הנתבע טוען כי גם בנתיב הנסיעה השמאלי, בה נמצאו שתי המכוניות, עובר להתנגשות, היה מספיק מקום להסיט את מכונית התובעות קצת שמאלה.

8. הנהג שנהג במכונית התובעות עובר להתנגשות, טוען כי ההתנגשות ארעה ללא סטיה של מכונית התובעות שמאלה, כאשר שתי המכוניות נסעו ישר ולא באלכסון, בנתיב השמאלי בקווים מקבילים זו לזו, כאשר הצד האחורי השמאלי של מכונית הנתבע נמצאת במקביל ובקרבת הצד הימני הקדמי של מכונית התובעות.

9. טענה זו של נהג מכונית התובעות, תומכת בטענת הנתבע, כי בנתיב השמאלי יש מספיק מקום לשתי מכוניות לנסוע במקביל ולכן מכונית התובעות יכולה היתה לסטות קצת שמאלה מבלי לעלות על אי התנועה.

דיון

10. תקנה 47 (א) לתקנות התעבורה קובעת כי "נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצידו השמאלי".

הנתבע עקף את רכב התובעות מצד ימין, בניגוד להוראות התקנה הנ"ל.

11. תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: תקנות התעבורה), קובעת כי:

"לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון".

תקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, קובעת כי "נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה ובמרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות וללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר...".

הנתבע הפר את הוראות התקנות הנ"ל, בכך שבעקיפתו מימין את רכב התובעות, הוא גרם להתנגשות ולנזק למכונית התובעות.

12. תקנה 41 לתקנות התעבורה, אוסרת על נהג לסטות ימינה או שמאלה תוך כדי נסיעה "אלא במהירות סבירה ובמידה שהוא יכול לעשות זאת בבטחה בלי להפריע את התנועה ובלי לסכן אדם או רכוש".

בעקיפת רכב התובעות מצד ימין, הנתבע הפריע לתנועה ולא רק סיכן את הנוסעים ברכב התובעות ואת עצמו ואת מכונית התובעות, אלא שגרם נזק למכונית התובעות.

13. לכן, יש לקבוע, כי הנתבע, גם על פי גירסתו, אשם בהתנגשות ועליו לפצות את התובעות בגין הנזק שהוא גרם למכוניתן ולהן.