וינר נ' שרוט ואח'

החלטה

המבקש הגיש בקשה בתיקי הוצאה לפועל 14-10952-11-4 ו- 14-05776-08-0 בהם הוא חייב, לעיכוב הליכים ו/או השהייתם מן הטעם שלטענתו אין יפוי כח כדין לב"כ הזוכים מאת המשיב 2. כן ביקש המבקש בגוף הבקשה, לאחד את הדיונים תחת תיק אחד.

כב' רשם ההוצאה לפועל פרי מנוביץ דחה את הבקשה וקבע: "לאחר עיון באשר הוגש, ובהעדר החלטה אחרת של בית המשפט המוסמך הדן בתביעת החייב – לא מצאתי מקום להורות על עיכוב הליכים בתיק. הבקשה נדחית"

כנגד החלטה זו עותר המבקש למתן רשות ערעור בטענה כי כב' הרשם לא דן בסעדים האחרים שהתבקשו על ידו והם השהיית הליכים, ביטול הגבלות ואיחוד כל תיקי ההוצאה לפועל בין הצדדים. כן נטען כי צורפה החלטה של בית המשפט ועל כן אין לקבל את נימוק כב' הרשם לדחיית הבקשה. עוד טען המבקש כי בתיקי הוצאה לפועל אחרים ניתנה החלטה לעיכוב ההליכים.

ב"כ המשיבים טוען כי כי מדובר בהליך סרק כאשר המבקש לא שילם דבר ממועד פתיחת התיקים ומטרת בקשתו להתחמק מפרעון חובותיו. כן צויין כי בהחלטות שונות נקבע כי ההליכים יעוכבו בכפוף לתשלום חובותיו אך המבקש לא הפקיד סכום כלשהו. כן נטען כי תיקי ההוצאה לפועל נפתחו עפ"י יפויי כח תקפים וכי המבקש אינו מעלה כל טענה לגבי ייצוגו של הזוכה האחר כאשר פסקי הדין הם לטובת המשיבים יחד ולחוד. עוד נטען כי אין סיבה לאחד את תיקי ההוצאה לפועל.

לאחר עיון בטענות הצדדים, דין הבקשה להידחות.

תיקי ההוצאה לפועל נפתחו לביצועם של פסקי דין ולא הועלתה כל טענה כנגד פסקי הדין עצמם. לאמור יש להוסיף כי מטענות הצדדים עולה שפסקי הדין ניתנו לזכות שני זוכים, כאשר בעניינו של הזוכה האחר אין כל טענה.

יוער כי ההחלטה אליה מפנה המבקש בבקשתו (החלטה מיום 20.1.14 בת"א 36722-05-13), אינה מתייחסת לתיקי ההוצאה לפועל נשוא הבקשה או לפסקי הדין לאכיפתם נפתחו.

על כן, בדין דחה כב' הרשם את הבקשה לעיכוב הליכים.

משנדחתה הבקשה לעיכוב הליכים, כאשר אין כל טענה בהתייחס לזוכה האחר והמבקש לא הצביע בבקשתו על טעם שונה המצדיק השהיית הליכים וביטול הגבלות, אין לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה. יוער כי סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 מאפשר להשהות הליך בעוד שבקשת המבקש עניינה השהיית כל ההליכים בתיק ולמעשה, זהה הדבר לעיכוב הליכים.

באשר לבקשה לאיחוד הדיון בתיקים, המבקש מפנה בבקשתו לסעיף 74 לחוק ההוצאה לפועל (ככל הנראה הכוונה לסעיף 74א לחוק שכן סעיף 74 עניינו מאסר בשל חוב בעד מזונות). דא עקא, מבקשת המבקש, כפי שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, עולה כי היא לא הוגשה בדרך הקבועה בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 ובתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם – 1979 (ר' בין היתר, סעיף 74ו' לחוק ההוצאה לפועל).

על כן, אין לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה.

אין באמור כדי לפגוע בזכות המבקש להגיש בקשה לאיחוד תיקים בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, כאמור.

לאור האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות בקשה זו בסכום של 2,000 ₪ אשר יועברו למשיבים מתוך הערבון שהפקיד המבקש.

יתרת הסכום תושב לידי המבקש.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: