וינברג נ' שחאדי

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכתב התנגדות לביצוע 3 שיקים, בסך 1,200 ₪ כל שיק שמועד פרעונם 15/6/10, 15/7/10 ו- 15/8/10.

אדון תחילה בבקשה להארכת מועד שבעניינה טענה המבקשת כי קיבלה את האזהרה ביום 31/1/11 ופנתה לקבלת סיוע משפטי. רק לאחרונה אישרה לה הלשכה לסיוע משפטי ייצוג ומינתה לה עו"ד להגשת ההתנגדות ולכן זו הוגשה רק ביום 24/10/11.

לבקשה זו יש להעתר רק אם ניתן טעם מיוחד לאיחור, שכן המדובר במועד שנקבע בחיקוק כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

היה ראוי כי המבקש תגיש בקשה להארכת מועד עם פנייתה ללשכה לסיוע משפטי ולא לאחר מעשה, עם זאת, ובהתחשב בפנייתה לסיוע משפטי, הריני נעתרת לבקשה ומאריכה את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד ההגשה בפועל.

לגופן של טענות, מדובר בתשלום דמי שכירות חודשיים עבור דירה ששכר בנה של המבקשת מהמשיב לתקופה שהחלה ביום 15/2/09 והסתיימה ביום 15/2/11. המבקשת מסרה למשיב 18 שיקים, 1200 ₪ כל שיק, כאשר סוכם כי בכל חודש ישלם בנה של המבקש למשיב את תשלום דמי השכירות במזומן והמשיב יחזיר לידיו את אותו שיק.

עם כניסת הבן לדירה, התגלו בה ליקויים שבעטיים ביקש הבן לסיים את השכירות ועזב את הדירה בתחילת חורף 2010.

המבקשת טוענת כי בנה שילם עבור השיקים במזומן והיא אינה חייבת דבר למשיב.

המשיבה נחקרה קצרות על תצהירה ולאחר אורכה שניתנה לצדדים על מנת לנסות ולסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, ניסיון שלא צלח, הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

לגרסת המבקשת, המשיב הפר את הסכם השכירות לאור הליקויים שלא תוקנו בדירה, של נזילות ורטיבות, שיצרו מצב בלתי נסבל להמשיך ולהתגורר בה. עוד טענה כי כל החיובים בגין דמי השכירות שולמו במזומן.

מנגד, טענה המשיבה בסיכומיה כי הטענה בדבר תשלום במזומן עבור השיקים נשוא ההתנגדות, הינה טענה כללית ולא ברורה ואין כל אסמכתא לכך. לא צויין מועד היציאה המדוייק מהבית אלא רק הערכה של זמן. באשר לטענה בדבר ליקויים, זו טענת קיזוז בלתי קצוב וכשלון תמורה חלקי שאינה מהווה הגנה כנגד שטר.

תמוה בעיני מדוע אף צד לא טרח לצרף לכתבי טענותיו את הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, אף על פי כן, תינתן החלטה על סמך המסמכים שהוצגו ע"י הצדדים.

הטענה בדבר הפרת ההסכם מצד המשיב בשל נזקים בדירה נתמכת במכתב ששלח בנה של המבקשת למשיב ביום 14/12/09 ובו טען לליקויים של סדקים בקירות, דלת כניסה שבורה מבפנים, רטיבות בתקרת חדר כביסה, נזילת מים ונזקים נוספים שהתגלו בעקבות הגשמים.

טענה זו מסבירה את עזיבתו של השוכר מהדירה בתחילת חורף 2010 אך אין בה כדי להוות טענת הגנה מפני ביצוע השיקים, שמועד פרעונם הוא עובר לעזיבתו, המבקשת לא טענה כי יש לקזז את הנזקים וההפרות הנטענים מסכום השיקים, ואף לא חלקה על העובדה, שעל השוכר לשלם עבור תקופת שהייתו בדירה, את מלוא דמי השכירות.

בעניין זה טענה המבקשת כי השוכר שילם את מלוא דמי השכירות במזומן. מכתבה של ב"כ המשיב מיום 12/10/10 מצביע על כך שהתקבלו אצל המשיב סכומים השונים מסכום השטרות לאורך התקופה בה שהה השוכר בדירה, דבר המלמד כי אכן שולמו כספים במזומן ע"י השוכר.

עם זאת, טענה זו נטענה ללא כל פירוט, לא בדבר מועדי התשלום, נסיבות התשלום והסכומים ששולמו, ודי בכך כדי לדחות את הטענה.

על כן, ולאור האמור, אני דוחה את ההתנגדות.

אני מחייבת את המבקשת בהוצאות ההליך בסך של 300 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ב, 11 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.