וינברג נ' עופר רייסנר ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
22273-01-11
27.2.2011 |
|
בפני : יאיר דלוגין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: |
: |
| פסק-דין | |
פסק דין
לאחר עיון בכתבי הטענות וכן בבקשה, בתגובה ובתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל, במובן זה שיש לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין ובשל העובדה שכל תקיפה של פסק הבורר, אינה יכולה להיעשות על ידי הגשת תביעה כפי שהוגשה לפני בתביעה דנא.
אין מחלוקת כי הסכומים שמבקש התובע לקבל מאת הנתבעים בתביעה דנא, הנם סכומים אשר נתבעו על ידם בהליך הבוררות ואשר נפסקו להם במפורש בפסק הבורר. לפיכך, ככל שסבר התובע כי שגה הבורר וכי קמה לו עילת ביטול של הפסק או חלקו בשל פסיקת סעד כספי, למרות היותו "תיאורטי" ו/או "מותנה", כהגדרתו, היה עליו לטעון טענות אלה במסגרת בקשה לביטול פסק הבורר. לפיכך, גם אין זה רלוונטי כלל אם העלה התובע בפועל בבקשת הביטול את הטענות הנ"ל אם לאו. הטענות מקומן היה בבקשה כאמור ולא בתביעה כפי שהוגשה לפני.
זאת ועוד: גם אין מחלוקת כי התובע אכן הגיש בקשה לביטול פסק הבורר ואף העלה במסגרת הבקשה את אותן הטענות שהוא מעלה בתביעה דנא ובקשתו נדחתה. גם אין מחלוקת כי בר"ע לעליון על ההחלטה האמורה, נדחתה אף היא.
הניסיון של התובע להיתלות בדברים שצוינו בבר"ע בקשר לנושא של הסעד התיאורטי, דינו להידחות. בית המשפט העליון דחה את הבר"ע לחלוטין ודי בכך. זאת ועוד: הערת כב' השופט דנציגר, אליה מפנה התובע, הייתה הערה לוגית, אשר למעשה סימנה לתובע כי אם נפסק סעד שהנו באמת ובתמים תיאורטי כטענתו, ממילא אין בכך כדי לגרום נזק לתובע ובאותה נשימה נרשם במפורש כי בית המשפט אינו מביע דעה בעניין זה, תוך דחיית הבר"ע באופן מלא כאמור.
דא עקא, הסעד שנפסק כנגד התובע ואשר הוא מכנה אותו כ"תיאורטי", אינה תיאורטי כלל ועיקר, אלא הנו סעד כספי מפורש, שבמסגרתו חויב התובע לשלם לנתבעים, בין היתר, את הסכומים שהיום הוא מבקש לחייבם לשלם לו כנגד, בניסיון לאיין את פסק הבורר והחלטות בית המשפט המחוזי והעליון בנקודה זו.
טענת התובע שלפיה שגה הבורר בפסיקת הסכומים הנ"ל וכי היה על הבורר להתנות את פסיקתם בתנאי כזה ואחר, הנה טענה שכאמור, מקומה הייתה בבקשת הביטול ואף אכן נמצאה שם, אולם נדחתה, כפי שלא התקבלה במסגרת הבר"ע בבית המשפט העליון. בכך תמו כל האפשרויות שעמדו לתובע להשיג על פסק הבורר וכפי שציינתי כבר לעיל, הגשת התביעה הנוכחית ממילא לא הייתה יכולה להוות, לא בעבר ולא היום, הדרך הנכונה להשיג על פסק הבורר. לפיכך, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת. התביעה נדחית בזאת על הסף.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל, עבור התביעה והבקשה, בסך של 40,000 ש"ח תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי התובע.
המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בלשכתי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|