וייסברג נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

פסק דין

א.מבוא

1.החייב, יליד 1975 גרוש ואב לבת הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו כפושט רגל ביום 28.2.2011.

2.ביום 21.3.2011 נתן בית המשפט צו כינוס לנכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 1,114,435 ₪ ל – 30 נושים.

3.בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 600 ₪ ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

4.נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 24.9.2012 הוגשו כנגד החייב 17 תביעות חוב בסך 588,177 ₪ מהם סך של 2,133 ₪ נדרש בדין קדימה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

5.החייב נחקר ביום 16.2.2012.

ב.גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1.על פי האמור בתצהיר הנספח לבקשה טוען החייב כי הסתבכותו בחובות הינם בגין כשלון עסקי שלו.

החייב טען כי בין השנים 2005-2009 ניהל חברה שהתמחתה בהרכבת מערכות מיגון ותקשורת. החברה הוקמה לאחר שקודם לכן, לאחר שהחייב השתחרר בשנת 1996 מצה"ל, וסיים לימודיו כהנדסאי תוכנה, הוא החליט לעבוד כעצמאי, והקים עם שותף עסק להרכבת מערכות מיגון.

החייב טען כי בשנת 2005 החליט לפרק השותפות ולרכוש חלקו של השותף ולייסד חברה בע"מ.

2.לבקשתו לא צירף החייב את הסכם השותפות, מסמכי החברה ודוחות עסקיים רלוונטים. נטען כי כל החומר הרלוונטי מצוי אצל רואה החשבון של החברה אשר מסרב לשתף פעולה ולמסור החומר משום שלא קיבל את שכרו. מאידך בדיון שהתקיים בנוכחות החייב ביום 28.11.2013 הוברר כי בטענה זו אין ממש. הוברר כי החומר הרלוונטי לשנים 2008-2009 כלל לא הוכן או הוגש באמצעות אותו רואה חשבון והמניעה הנטענת על ידי החייב להגשת המסמכים הרלוונטים לבעלי התפקיד בתיק זה כלל אינה קיימת. חומר רלוונטי זה לא הוגש עד כתיבת פסק דין זה.

3.החייב טען כי ירידה בהכנסות, לאחר שנתיים בהם פעלה החברה כסדרה, ניהול כושל ומלחמת לבנון השנייה הם שגרמו לקשיים כלכלים שהביאו להגבלת חשבון החייב בבנק. נטען כי בשנת 2009 נאלץ החייב להפסיק פעילות החברה, לחובותיה ערב באופן אישי, ולכן נקלע לקשיים.

4.החייב טען כי כתוצאה מקשייו הכלכליים עלו נישואיו על שירטון. החייב טען כי התחייב במסגרת הסכם גירושין לשאת במזונות בתו בסך 2,000 ₪ לחודש ולשלם סך נוסף של 500 ₪ לכיסוי חוב משותף של בני הזוג לבנק דיסקונט לישראל בע"מ. נטען כי דבר זה אף הוא גרם להווצרות חובות החייב.

5.בדוחות בעלי התפקיד נטען כי אלו מתנגדים להכרזת החייב פושט רגל הן משום שהחייב לא הוכיח טענותיו בנוגע לאופן יצירת חובותיו והן משום התנהלות החייב בהליך.

נטען כי:

Iהחייב לא המציא מסמכים רלוונטים בנוגע לעסקו שכשל.

IIהחייב יצא את הארץ מספר פעמים בין השנים 2009-2010 לאחר ששקע בחובות ולא הוכח כי נסיעות אלו היו למטרות עסקיו.

IIIהחייב שיתף פעולה באופן חלקי בהליך בלבד, צבר פיגורים, לא המציא אישורים על משלוח הודעות לנושים, חדל להגיש דוחות דו חודשיים מחודש פברואר 2012, ומנע יכולת להתחקות אחר התנהלותו, ומנע מידע בנוגע לכספים אותם הרוויח בנסיעותיו לחו"ל ובנוגע לפיצויי פיטורין להם היה זכאי עקב פיטוריו.

ג.ההליך