ויינר נ' בנק פועלים

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' יונת הברפלד- אברהם) מיום 1/7/12 בתיק מס' 02-24679-12-7, במסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש "לעדכון צו התשלומים" כפי שנקבע בהחלטת הרשמת הנכבדה מיום 10/6/12, ובמסגרתה אף העמידה הרשמת הנכבדה את צו התשלומים על סך של 1,500 ₪, החל מיום 28/6/12 ובכל 28 לחודש שאחריו.

מפאת חשיבות הדברים, להלן פירוט סדר האירועים הכרונולוגי בתיק.

המבקש הגיש ביום 10/6/12 בקשה לקביעת צו תשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

המבקש ציין בבקשתו את נסיבותיו האישיות וכן הגיש פירוט הכנסותיו והוצאותיו.

לאחר עיון במסמכים אשר הוגשו בפניה, ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה לפיה, כאמור לעיל, נקבע כי המבקש ישלם סכום של 1,500 ₪ החל מיום 28/6/12 , עד לסילוק יתרת החוב בתיק.

ביום 28/6/12 הגיש המבקש הודעת הבהרה ובקשה "לעדכון צו התשלומים", במסגרתה ביקש להקטין את צו התשלומים לסך חודשי של 500 ₪.

ביום 1/7/12 ניתנה החלטת הרשמת הנכבדה אשר דחתה את בקשת המבקש, נשוא בקשת רשות הערעור אשר בפני.

המבקש בבקשתו זו טוען כי החלטת הרשמת הנכבדה הנה שגויה, בלתי סבירה ואינה יכולה לעמוד. לטענתו התעלמה הרשמת לחלוטין מכל הסבריו כפי שפורטו בבקשתו לעדכון צו התשלומים. כך למשל מציין המבקש כי הרשמת התעלמה מהעבודה שאשתו היא סטודנטית העובדת במשרה חלקית ומצויה בחודש הרביעי להריונה ואין לה כל דרך להגדיל את הכנסותיה וכי למעשה הוצאות בני הזוג צפויות לגדול משמעותית בקרוב. המבקש הבהיר כי החל לעבוד אך לאחרונה ולכן לא צרף תלושי שכר לבקשתו.

לטענתו אין לראות בעובדה כי לא דייק בתאריך תחילת עבודתו כנסיון מצדו להטעות והמדובר בטעות בתום לב. המבקש מצרף לבקשתו זו העתק מתלוש שכר ראשון שהונפק לו ממנו ניתן ללמוד כי שכרו החודשי עומד על סך של פחות מ- 3,200 ₪ נטו.

המבקש חוזר על טענתו כי אין לו או לאשתו כלי רכב בבעלותם, ומבהיר כי מקור ההוצאות עבור דלק נובע משימוש שעשה בעבר בקטנוע השייך לאחיו וברכב של אם המבקש, לצורך נסיעות ארוכות. המבקש הבהיר כי אין לו הוצאות עבור מותרות, ולא ברור לו אלו הוצאות מוגדרות כמותרות. המבקש הסביר כי ההפקדות במזומן בחשבון הבנק שלו בחודשים האחרונים ניתנו לו כעזרה מההורים, לאור מצבו הכלכלי העגום. לטענתו בנסיבות בהן הכנסת התא המשפחתי עומדות על סך כולל של 6,000 ₪, אין זה סביר כי יקדיש יותר מרבע מהכנסותיו להחזר החוב. המבקש מציין הוא ואשתו מתגוררים בדירה צנועה, מתנהלים בצניעות ומוציאים כסף אך ורק על צרכים חיוניים ולטעמו של המבקש הוצאות בגין טלפונים סלולאריים, אינטרנט וכבלים אינם נחשבים כמותרות. לפיכך ,טוען המבקש כי היה על כבוד הרשמת לקבוע צו תשלומים סביר בו יוכל לעמוד. 

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיב.

ראשית, לא יכולה להיות מחלוקת כי ההחלטה מיום 1/7/12 מתייחסת באופן ישיר להחלטה מיום 10/6/12 במסגרתה העמידה כבוד הרשמת את צו התשלומים על סך חודשי של 1,500 ₪, ולמעשה מבקש כעת המבקש לערער באופן עקיף על החלטה זו.

"הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."