ויינברגר נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פסק דין

זהו ערר לפי חוק הטבות לניצולי השואה תשס"ז – 2007 (להלן החוק).

העורר, מר טיבריו ויינברגר, נולד בשנת 1941 ברומניה. לטענתו, בתקופת הרדיפות, בהיותו תינוק, שהה יחד עם אימו במחנה עבודה פוקליצה. לדבריו, בטופס התביעה המחנה רשם בטעות בשם טופליצה.

אין חולק כי אמו המנוחה, גב' אליזבט נוימן, קיבלה תגמול חד פעמי מקרן סעיף 2 בגין שהותה במחנה הנ"ל. העורר טוען כי ידוע לו מדברי אימו שהיה יחד עימה במחנה ועל כן הוא זכאי לתגמולים לפי החוק.

בטופס התביעה של העורר נטען כי אימו הזכירה בפניותיה בקשר לקבלת פיצוי כי בנה התינוק-העורר, היה עימה. העורר מוסיף כי אימו סברה בשעתו שלא ניתן לקבל פיצוי עבור העורר ולכן לא הוגשה תביעה בשמו. לעורר אין עדים התומכים בסיפורו וברור שגרסתו מתבססת על מה שלטענתו שמע מפי אימו.

אין חולק כי במסמכים מתיק האם מועידת התביעות, לא צויין כי העורר היה עימה במחנה. העורר ביקש לאפשר לו להציג מסמכים אחרים התומכים בגרסתו, אך כאלה לא נמצאו לו.

לאור האמור לעיל, ובהיעדר כל תמיכה לדברי העורר כי בהיותו תינוק היה עם אימו במחנה עבודה, אנו דוחים את הערר.

מזכירות הועדה תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מיום קבלת פסק הדין.

____________ _________________

ד"ר נעמי אפטר עו"ד יהודית ארבל

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: