ויזר נ' אביטן ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לאופנוע של התובע.

ביום 26.08.09, רכב התובע על אופנוע בשד' בן גוריון בת''א, לכוון מזרח כאשר לפניו מונית הנהוגה בידי הנתבע 2. תוך כדי נסיעה פגעה המונית בצידו השמאלי של האופנוע וכתוצאה מכך, נגרם נזק, הוא הנזק נשוא התביעה. התובע והנתבע 2 מסכימים לגבי עצם הפגיעה אולם חלוקים לגבי האחריות לה.

לטענת התובע הסיבה לתאונה הינה סטייה של המונית לצד ימין לצורך איסוף נוסע אשר אותת לה וביקש כי תעצור. לטענת הנתבע 2 מאידך, הסיבה לתאונה הינה נסיון עקיפה של התובע מצד ימין ברח' בו יש נתיב נסיעה אחד בלבד. לפיכך, טוען הנתבע 2, התובע אחראי לפגיעה שנגרמה לו ואין הצדקה לחייב את הנתבע 2 לפצות אותו.

תביעה זו הוגשה במקור כנגד בעל הרכב הפוגע, מר דני אביטן, אשר לא הגיש כתב הגנה. למרות זאת, הסכים התובע כי אין הצדקה למתן פסק דין כנגד בעל הרכב, אשר על פניו לא היה מעורב כלל באירוע נשוא התביעה. לנוכח זאת, נמחקת התביעה כנגד הנתבע 1 ללא צו להוצאות.

לא הנתבע 2 ולא הנתבעת 3 טרחו להגיש כתב הגנה בהתאם להוראות הקבועות בדין, כאשר הן לפי הרישום במחשב בית המשפט והן לפי עדותו של הנתבע 2 הומצא להם כתב התביעה מבעוד מועד וניתנה להם האפשרות להגיש כתב הגנה, ככל נתבע. די בטעם זה כדי להצדיק את קבלת התביעה שכן, אין לאפשר מצב בו מתעלם בעל דין מחובתו להרצות טענותיו במפורט מראש, בכתב הגנה ולהתייצב ולהעלותן לראשונה במהלך הדיון.

זאת ועוד, גם לגופם של דברים, מודה הנתבע 2 כי הפגיעה ברכבו של התובע התרחשה בעת שהנתבע 2 סטה בכדי להעלות נוסע אשר אותת לו. זו גרסתו של התובע, כך גם נכתב במכתב של אותו נוסע, מר איתן רונן, אשר צורף לכתב התביעה, ונראה שאכן כך אירעו הדברים. נראה שאכן, הנתבע 2 סטה ימינה ופגע בתובע בו לא הבחין. לעומת זאת, אין מנוס מהמסקנה כי גם לתובע אחריות מסוימת לאירוע, הן בשל אי שמירת מרחק והן בשל התעלמות מכך שהרחוב בו אירעה התאונה הינו רחוב צר, שאיננו מאפשר נסיעת שני רכבים במקביל. רשלנותו התורמת של התובע מסתכמת להערכתי במחצית מהנזק הנתבע.

אשר על כן, הן לנוכח השתלשלות האירועים כאמור לעיל, והן בהעדר כתב הגנה, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים 2 ו-3 לפצות את התובע בגין נזקיו. ראוי לציין כי אף לא אחד מהנתבעים, גם לא הנתבע 2, כפר בנזקים להם טען התובע. הנתבעים 2 ו-3 יפצו את התובע בסך של 3,500 ש''ח. אינני סבור כי בנסיבות העניין יש הצדקה לחיוב הנתבעים בתשלום בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע אך יש ויש הצדקה לחיובם בהוצאות אשר נגרמו לו בגין הליך זה.

לפיכך, יישאו הנתבעים 2 ו-3 בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך של 1,000 ש''ח.

זכות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ז' אב תש"ע, 18/07/2010 במעמד הנוכחים.

אילן רונן, שופט

הוקלד על ידי: רבקה אראל צימרמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: