ויזל נ' עוזיאל

החלטה

המבקשת הגישה בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.

בבקשתה ציינה, כי המשיבה מאיימת עליה.

המבקשת לא ציינה דבר וחצי דבר כי המשיבה התגוררה בדירה אותה היא שוכרת וכי יש חפצים השייכים למשיבה באותה דירה.

המשיבה פנתה לביהמ"ש וביקשה קיום דיון.

מתוך דברי הצדדים ברור לי, כי הן אינן יכולות להמשיך לגור באותה דירה ומאחר והמבקשת נתנה למשיבה אפשרות לגור בדירה שהיא שוכרת ומשלמת עליה, יש לה גם את הזכות שלא להמשיך ולהלין אותה בדירה.

כמו כן, תחושתי היא, כי במערכת היחסים שבין הצדדים היו איומים הדדיים ולכן הצו שאתן יהפוך להיות הדדי.

עם זאת, עלתה סוגיה שעניינה נזקים שנגרמו למי מהצדדים. נזקים כספיים אלה, אם נגרמו, אין מקומם בצו למניעת הטרדה מאיימת ושמורה הזכות למי מהצדדים להגיש תביעה בעניין זה.

לעניין החפצים הנמצאים בדירה - אני מאפשר למשיבה לפנות עם החלטה זו למשטרת ישראל באופן שתסייע לה על מנת להוציא את חפציה מהדירה אשר לטענת המשיבה כוללים אך ורק טלוויזיה ומזרון.

לטענת המשיבה, מדובר בחפצים נוספים דוגמאת כלי איפור, מייבש כביסה, מכונת כביסה וכן ציוד רפואי.

המבקשת מכחישה זאת מכל וכל ובעניין זה אין מנוס מכך שהמשיבה פשוט תגיש תביעה כספית כנגד החפצים הללו, שכפי הנראה אינם נמצאים בדירה או המשיבה טענה שהם נמכרו.

אינני יכול במסגרת הליך שכזה לתת החלטות על חפצים כאלה או אחרים שאינני יודע אם נמצאים בדירה או לא נמצאים בדירה או היו בבעלות כזו או אחרת.

לצורך צו זה וצו זה בלבד, ניתן צו הדדי כדלקמן:

יינתן צו הדדי, האוסר על הצדדים ליצור קשר כלשהו האחת עם השניה כדלקמן:

א.להטריד האחת את השניה בכל דרך ובכל מקום, לרבות בביתה ובמקום העבודה.

ב.לאיים האחת על השניה בכל דרך, בין ישירות ובין באמצעות אנשים אחרים.

ג.לבלוש האחת אחר השניה, לארוב, להתחקות אחר תנועות ומעשים, או לפגוע בפרטיות בכל דרך אחרת.

ד.ליצור האחת עם השניה כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

2.האיסור כמפורט בסעיף 1 יחול על הצדדים, בין כלפי אדם אחר הקרוב אליהן, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.