וטשטין נ' מדינת ישראל

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בבית המשפט קמא בברירת משפט של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

כאמור, עסקינן בברירת משפט, כלומר המערער יכול היה לשלם 1000 ₪ קנס, אך משום שסבר שבנסיבות שבהן רק כיבה את הטלפון ולא דיבר בו, אין הוא עובר עבירה וביקש לקבל את יומו ולשכנע את בית המשפט בצדקתו.

אלא, משהגיע לבית המשפט והוסבר לו ששימוש בטלפון הוא גם בכיבויו, הודה לפני בית המשפט קמא, הורשע בדין ונגזר דינו.

בית המשפט קמא גזר את דינו, בין היתר, לחודשיים פסילה בפועל, פסילה מותנית של שישה חודשים לשלוש שנים, ואף את הקנס של ברירת המשפט הגדיל כדי 1500 ₪.

מקובל עלי כשביהמ"ש הדן בעניינו של מי שיכול היה לשלם ברירת משפט אך בוחר להגיע לבית המשפט ולהעמיס את עניינו על המערכת, יכול להביא בחשבון בין שיקוליו בגוזרו את דינו של הנאשם, גם את גיליון הרשעותיו, ולכן צפוי שהענישה שתוטל בבית המשפט על עבירת ברירת המשפט תוכבד מברירת המשפט.

אך אמרתי בהזדמנויות אחרות שגיליון ההרשעות איננו צריך להיות מרכז הענישה, במקום שהעבריין ייענש על העבירה שביצע, הוא נענש על עברו, ואין הדבר תקין.

במקרה ספציפי שבפני הגדיל בית המשפט קמא בכך שלא קיבל את טענת המערער כשהוא נוהג משנת 1967, אלא קבע שהוא נוהג כפי שרשום בגיליון הרשעותיו רק משנת 1996. אבל, כאשר זקף לחובתו את מספר הרשעותיו, ספר את אותן הרשעות שעבר בין השנים 1967 – 1996, ובכך נהג בכפפות שאינן כפפות של משי בעניינו של המערער. עובדה זאת כשלעצמה מצדיקה התערבות בעונש שגזר בית המשפט קמא.

בנסיבות העבירה להן טען המערער בפני בית המשפט קמא, הנני רואה עניין נוסף שיש לשקול לזכותו, וגם את גילו ואת מצבו הרפואי, ולאור כלל הנסיבות ובהתחשב בכך שכבר ריצה עונש פסילה בפועל ממש של 14 יום, הנני משאיר את גזר דינו של בית המשפט קמא על כנו, למעט עונש הפסילה בפועל אותו הנני מבטל. כלומר, יתר רכיבי העונש ישארו על כנם.

המערער ישלם את הקנס על פי התשלומים שקבע בית המשפט קמא.

ניתן והודע היום כ"ה אדר ב תשע"א, 31/03/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: כנרת גולן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: