וותד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור של מבוטח על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 18.10.2012 שניתנה במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה, לפי סעיף 122 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995. בהחלטתה קבעה הועדה כי שיעור נכותו של המערער עומד על 0% (להלן - ההחלטה).

2.ביום 08.11.2010 המערער, עובד בבנין, נפגע בכף רגל שמאל, כאשר בלוק נפל על כף רגל שמאל.

3.ביום 28.6.2012 התכנסה הועדה הרפואית לדון בעניינו של המערער. בדיון נשמעו תלונות המערער, שהתייצב עם בא כוחו, לפיהן: "הרגל נפוחה יש לפעמים קור לפעמים חום ויש נימול". ב"כ המערער הוסיפה וטענה שהמדובר בפגיעה רצינית וכי המערער סובל מתסמונת RSD.

המערער נבדק על ידי הועדה שסיכמה את ממצאיה כך:

"בבדיקה מתהלך בצליעה מופגנת בעזרת קב. בהסתכלות לא נצפתה נפיחות של כף הרגל, אין שינוי צבע אין הזעה. בבדיקת היקף השרירים, היקף הברכים זהה ב-2 הצדדים כאשר נמדד במרחק 10 ס,מ מעל קוטר עליו של הפיקה, אין דלדול בשריר הסובך, ההיקף נמצא שווה כאשר נמדד במרחק 10 ס"מ מתחת לטיביאל טברוזטי.

לא נמצא הבדל בהיקף הקרסוליים בגובה הפטישון טווחי תנועה דופלקסיה של שמאל 20 מעלות פלנטרי 50 מעלות זהה ב – 2 הרגלים. אין הגבלה בתנועות סוב טלריות.

אין לראות או למשש ... (מילה לא ברורה-א.ר.) באזור ראש המטטרסוס של כף הרגל , אין דפורמציה של הבוהנות.

בEMG מ21.2.12-של עצבים תחושתים של רגל שמאל בגדר הנורמה."

הועדה קבעה כי לשם סכום דיון יש צורך בצילומים של 2 כפות הרגליים וכן צילומים שנעשו ביום הפגיעה. עוד נקבע כי הועדה תסכם את הדיון ללא נוכחו לאחר קבלת המבוקש.

4.ביום 18.10.2012 הועדה התכנסה לצורך סיכום הדיון וזאת לאחר קבלת צילומי הרנטגן. הועדה קבעה כי:

"בצלום מ 26.9.11 אין לראות שברים בעצמות כף רגל שמאל.

בצלום מ 19.12.10-כף רגל שמאל , נראה שברון קטן בגליל הדיסטלי ל אצבע I לא נראים באופן ברור שברים נוספים. בצילומים מ 22.7.12 –לא נראו שברים בעצמות כף הרגל".

לנוכח תוצאות הצילומים, הועדה הגיעה למסקנה כי:

"לאור צלום הרנטגן והבדיקה הפיסקלית בועדה, מצבו תואם נכות של 0%.

הועדה דוחה את הערעור ומאשרת קביעת הועדה המחוזית דהיינו 0% מ-1.10.11".

5.לטענת המערער, הועדה לא אפשרה לו לטעון בפניה, בטרם סיכמה את דיוניה, לאור החומר הרפואי החדש שנשלח על ידו לועדה לפיו הוא סובל מתסמונת RSD.

צילום הרנטגן שהתבקש על ידי הועדה לא הובא לעיונו של המערער ובא כוחו.

עוד נטען כי החלטת הועדה אינה מנומקת, הועדה לא פרטה ולא התייחסה לחומר הרפואי שהוגש לה לגבי תסמונת ה - RSD, ולא פרטה את ממצאי הרנטגן.

6.לטענת המשיב, בישיבה הראשונה של הועדה נשמעו תלונות המערער לרבות בנוגע לתסמונת RSD. הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית והתרשמה כי הצליעה אותה מדגים המערער הינה מוגזמת, אין שינוי בצבע העור, אין הזעה, היקף השרירים זהה, אין דלדול שרירים, טווח התנועות זהה ואינו מוגבל וכן התייחסה לבדיקת הEMG המעידה על ממצאים בגדר הנורמה. הועדה קבעה כי תסכם את עניינו לאחר עיון בצילומי הרנטגן, לרבות מיום הפגיעה.