וולוזני נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובעת עבדה כאחראית משמרת במעון לחסרי ישע. ביום 5.9.11 היכה אחד הדיירים את התובעת מכה חזקה מאוד בראשה מצד ימין (להלן - "האירוע"). ביום 6.9.11 חשה התובעת עיוות בפניה ולמחרת, ביום 7.9.11 פנתה לקבלת טיפול רפואי שם אובחן כי חלתה בשיתוק היקפי של עצב הפנים מימין.

2.התובעת הגישה תביעה להכיר במחלתה כ"פגיעה בעבודה" ואולם תביעתה נדחתה על ידי הנתבע ובשל כך הגישה התובעת את תביעתה לבית הדין.

3.במסגרת ההליך שהתקיים בבית הדין הסכימו הצדדים על העובדות המהוות תשתית למתן חוות דעת מומחה ובהסכמתם מונה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מצבה הרפואי של התובעת.

4.ביום 21.5.12 מונה ד"ר ארנון קרני כמומחה רפואי מטעם בית הדין ובחוות דעתו מיום 25.6.12 קבע על סמך החומר הרפואי שהיה בפניו כי "אין עדויות לקשר סיבתי - רפואי בין האירוע מיום 5.9.11 למחלתה". עוד קבע ד"ר קרני כי אם יועברו אליו צילומי CT ו-MRI כולל פענוחיהם יהא נכון לשקול את תשובותיו בשנית. בעקבות עמדת ד"ר קרני הועברו אליו מסמכי בדיקות ה-CT וה-MRI ולאחר שעיין בהם קבע כי ממצאי בדיקות ההדמייה אינם תומכים בכך שהשיתוק בעצב הפנים ממנו סובלת התובעת נגרם מהאירוע.

5.לבקשת התובעת, נוכח סמיכות הזמנים שבין האירוע לבין הפגיעה ולאור הוראות סעיף 17 להנחיות הנשיאה והסתמנותה של אסכולה מקילה, סברתי כי יש לערוך בירור נוסף ולפיכך מונה ביום 24.10.12 פרופ' אבינועם רכס כמומחה נוסף.

מחוות דעתו של פרופ' רכס מיום 7.2.13 עולה כי הוא סבור שאין כל קשר בין מחלת התובעת בשיתוק היקפי של עצב הפנים לבין החבלה שארעה יום קודם לאבחון המחלה. פרופ' רכס מוסיף ומציין כי המכה שקיבלה התובעת הייתה באזור הרקה שעצב הפנים אינו עובר בו וכי אין כל סימן כי המכה הייתה חזקה דיה כדי לפגוע בעצב הפנים. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה חוזר פרופ' רכס על קביעתו כי המכה שאותה קיבלה התובעת לא יכולה הייתה לגרום לשיתוק היקפי של עצב הפנים הן בשל כך שהמכה ניתנה באזור הרקה שהעצב אינו עובר בו והן בשל העובדה כי כדי לגרום נזק כנטען, על החבלה להיות חזקה מאוד ואין כל סימן נוסף לנזקים מכניים נוספים לרקמות מסביב לאזור המכה, לרבות שבר. באשר לסמיכות הזמנים, סבור פרופ' רכס כי היא מקרית ואין בה כדי להעיד על קשר סיבתי בין החבלה לבין הופעת שיתוק עצב הפנים.

6.התובעת פנתה בבקשה למנות מומחה שלישי לבחינת עניינה וזאת על יסוד שלושה פגמים שנפלו לטענתה בחוות דעתו של פרופ' רכס, כדלקמן - חוות דעתו של פרופ' רכס מבוססת על הנחה שגויה באשר לאזור החבלה שהייתה באוזן ימין ולא באזור הרקה; פרופ' רכס דוגל באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת משאינו מכיר בהתפתחות שיתוק בעצב בפנים כתוצאה מחבלה ללא שבר בגולגולת; משדחה פרופ' רכס את קיומה של סמיכות הזמנים כנדבך התומך בעמדת התובעת.

הנתבע התנגד לבקשה. לעמדתו, גם פרופ' רכס מונה על אף התנגדותו; שני מומחים בעלי שם בתחום הרפואה קבעו כל אחד בנפרד כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק; למומחים הרפואיים הועברו שאלות הבהרה והבירור הרפואי מוצה עד תום; לא נפל כל פגם בחוות דעתו של פרופ' רכס שהינה מפורטת, מנומקת ומתייחסת לכל השאלות שנשאל. הנתבע טוען, כי לא נפל כל פגם בקביעת המומחה באשר לאזור המכה שקיבלה התובעת בראשה ואשר מסתמכת על רישום רפואי; התובעת לא הוכיחה כי קיימת אסכולה מחמירה ויש לבחון כל תיק על פי נסיבותיו המיוחדות; אין לקבל את טענות התובעת בדבר סמיכות הזמנים שכן זו אינה חזות הכל.

7.באשר לאזור החבלה - התובעת טענה כי חוות דעתו של פרופ' רכס מבוססת על הקביעה כי נחבלה בראשה באזור הרקה בעוד שלאמיתו של דבר קיבלה מכה באזור אוזן ימין בו ללא כל ספק עובר עצב הפנים. התובעת הפנתה למכתב שחרור מיום 8.12.11 שם צוין כי "לפני כשלושה חודשים ספגה חבטה באזור אוזן ימין". על בסיס מכתב זה ביקשה התובעת להפנות למומחה הרפואי שאלת הבהרה כיצד מתיישב האמור במסמך זה עם קביעתו כי התובעת נפגעה באזור הרקה.

בתשובתו הפנה המומחה למסמך שנערך ביום 8.9.11 שם צוין כי "קיבלה מכה בראש בצד ימין באזור הפריטאלי". עוד הפנה המומחה לרישום מאותו היום שלפיו "בדיקה - ללא סימני חבלה חיצוניים בראש."

מהדברים עולה, כי התיעוד הרפואי שבו צוין לראשונה כי התובעת קיבלה מכה באוזן הימנית נערך כשלושה חודשים לאחר האירוע בעוד שבזמן אמת ציינה התובעת כי המכה ניתנה באזור הפריטאלי (הקודקודי). בשל כך, אין מקום להעדיף את הרישום הרפואי מיום 8.12.11 על הרישום שנעשה בזמן אמת. כמו כן, אין מקום לדחות את קביעותיו הרפואיות של המומחה באשר למיקומו של עצב הפנים ועוצמת המכה הנדרשת על מנת להביא לפגיעה הנטענת על ידי התובעת.

8.אשר לטענת האסכולה המחמירה - התובעת מעלה טענה כי המומחה נקט באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת בעוד שקיימת אסכולה שדוגלת בהתפתחות שיתוק בעצב הפנים כתוצאה מחבלה גם ללא שבר בגולגולת. עיון בחוות פרופ' רכס מעלה כי הוא מסכים שחבלה חזקה מאוד יכולה לגרום לנזק לעצב ההיקפי אלא שלעמדתו לחבלה כזו יתלוו נזקים נוספים לרקמות, לרבות שבר. היינו, שבר הינו סוג אחד של חבלה וניתן להוכיח חבלה חזקה גם בקיומם של נזקים לרקמות אחרות סביב אזור החבלה. לדעת פרופ' רכס, התיעוד הרפואי בבדיקה מצביע כי אין סימני חבלה חיצוניים בראש. גישה זו תואמת את גישתו של ד"ר קרני וכן עולה בקנה אחד עם האמור בפסק הדין עליו מסתמכת התובעת בעניין מרדכי מהלל שם נטען לחבלת ראש משמעותית שלא הגיעה לכדי שבר בגולגולת (וע (ראשל"צ) 324/03, ניתן ביום 2.7.06).

9.באשר לסמיכות הזמנים - מפנה התובעת לסתירה הקיימת לטענתה בין עמדת פרופ' רכס שלפיה אין בסמיכות הזמנים כדי להעיד על קשר סיבתי, לבין עמדת ד"ר קרני הסבור כי יש בסמיכות הזמנים כדי לתמוך בקשר זה. איני סבורה כי קיימת סתירה המחייבת מינויו של מומחה נוסף בעניין זה. עמדתו של ד"ר קרני הינה כי סמיכות זמנים יכולה להותיר רושם שיהיה קשר בין המכה לבין המחלה ועל כן נדרש הוא לבדיקות נוספות, אלא שגם הוא בסופו של יום, סבר כי אין די בסמיכות הזמנים כשלעצמה כדי להוכיח קיומו של קשר סיבתי. כאמור, בעניין זה, אין מדובר באסכולה המצדיקה מינוי מומחה נוסף ולתובעת שמורה הזכות לטעון לגופה של קביעה במסגרת סיכומיה.

10.לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ובחוות הדעת שני המומחים שמונו מטעם בית הדין, לא מצאתי כי המומחים לא השיבו לשאלות שהוצגו בפניהם או כי מתקיימת עילה אחרת המצדיקה מינוי מומחה נוסף, שלישי במספר בעניינה של התובעת.

11.אשר על כן, דין הבקשה - להידחות.

12.התובעת תגיש סיכומיה עד ליום 22.8.13 ואילו הנתבע יגיש סיכומיו עד ליום 22.9.13.

13.התיק יובא לעיוני ביום 23.9.13.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ג, (22 יולי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.