ווזאנה אלירן נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על פסק דין בית משפט לתעבורה (השופטת רז) בתת"ע 7115-10-12 מיום 30.9.2013 במסגרתו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3),64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה (נוסח חדש)התשכ"א-1961

העונש שגזר בית משפט קמא:

פסילת רשיון נהיגה בפועל בת 24 חודשים בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית,

3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים,

6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים,

קנס בסך 1500 ₪.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 13.10.12 נהג המערער באופנוע מספר 1105470 בשעה 03:10 בכביש 412 ק"מ 13 לכוון צפון, ונמצא בבדיקת נשיפה ריכוז אלכוהול 430 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

בנימוקי הערעור מציין בא כח המערער:

בית משפט טעה משקבע מיומנות המפעיל, הוא ע"ת 2 . עד זה לא ידע מהי "נשיפה אסורה", לא ידע מדוע המכשיר ממתין 120 שניות בין נשיפה לנשיפה ולא ידע מהו מדד אלכוהול סביבתי.

עוד נטען, כי עדי התביעה 1 ו-2 לא הקפידו על נוהלי הפעלת מכשיר הינשוף באופן דווקני ומלא, ולא ניתן לקבוע בוודאות כי המערער לא שתה , לא אכל, לא הקיא, לא עישן במשך 15 דקות עובר לבדיקת הנשיפה.

עוד נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל נאות לרישומים כוזבים לענין השעה וקבע, כי מדובר בטעות שאינה מהותית.

עוד נטען כי באירוע היו מעורבים שוטרים נוספים, שמותיהם לא תועדו, ובית המשפט לא ייחס לכך כל משקל.

עוד נטען, כי בית משפט התעלם מהעדר פלט שני של הבדיקה ולא ייחס לכך כל משקל.

לענין העונש, נטען, כי העונש שהוטל מהווה ענישה מכבידה ואין הדבר נכון רק משום שמהערער בחר לנהל הליך משפטי ועל כן מן הראוי להתערב בעונש. נסיבותיו האישיות אף הן מצדיקות הקלה בעונש, שכן פרנסתו בנהיגתו בהיותו מתקין דודי שמש בבתי לקוחות.

ב"כ המשיבה מתנגדת להתערבות בעונש. מדובר במפעיל מיומן, מוסמך. לבקשת בית משפט זה הוגש אישור כי עבר הכשרה נוספת לאחר שדרוג המכשיר. בבית משפט קמא המפעיל אישר זאת בעדותו. עוד נטען כי המפעיל אינו צריך להידרש לכל השלב הטכני של מכשיר הינשוף ומדוע נשיפה נכשלת, שכן ברגע שמדובר במכשיר הבודק באופן אוטומטי הכל, העד אינו נדרש לדעת טכנית בדיוק כיצד המכשיר פועל. שוטרים שלא היו רלוונטיים לאירוע אינם חייבים במילוי דו"ח ואין צורך לחקור אותם במסגרת אירוע זה.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

בית המשפט שמע את העדים, התרשם מאופן עדותם מהמסמכים שהוגשו וקבע את מהימנותם. ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי מהימנות של ערכאת בית משפט קמא.

במסגרת הכרעת הדין נותחו עדויות שלושת עדי התביעה. מסמכים שהוצגו, עדות המערער ועד הגנה מטעמו. בית משפט קמא קובע לאחר ניתוח ובחינת הראיות כי שוכנע למעלה מספק סביר בכך שהמערער נהג באופנוע בהיותו שיכור על פי תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה לו.

לאחר שנדרשתי לתיק בית משפט קמא כולו, אני מוצאת כי קביעה זו של בית המשפט נכונה ונסמכת על כל שהוצג בפניו.