וואחניש נ' זבן ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזק גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

המחלוקת היא בשאלת הנזק בלבד.

א. מבוא:

1.התובעת, ילידת 1963, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 13.8.09, בעת שנסעה במונית.

התובעת הייתה בת 46 במועד התאונה (בת 50 היום), נשואה ואם לשתי בנות (הבכורה ילידת 1985, והצעירה ילידת 1994).

התאונה הייתה חזיתית, ונהג המונית בה נסעה התובעת נהרג כתוצאה ממנה.

2.ממקום התאונה נלקחה התובעת לבית החולים בנהריה, שם אובחנו אצלה חבלות בראש, גב, יד ימין, ברך וחזה. בוצעו צילומים ובדיקת CT ראש וצוואר שהיתה תקינה.

התובעת אושפזה ללילה אחד לצורך השגחה, ושוחררה עם המלצה למנוחה בת שבועיים, ומתלה ליד ימין.

3.בהמשך התלוננה על כאבי ראש, כאבים בעמוד שדרה צווארי, במרפק, בכתף, בעצם הזנב ובגב התחתון.

בנוסף התלוננה על פחדים, חרדות, ונדודי שינה.

התובעת עברה סדרת טיפולי פיזיוטראפיה, טיפולים במרפאת כאב וטיפולים משלימים (הידרוטרפיה, כירופרקטיקה). כן פנתה לקבלת טיפול פסיכיאטרי – תרופתי וטיפול פסיכותרפי אצל פסיכולוגית.

4.בתיק מונו שלושה מומחים רפואיים אשר קבעו נכויות כדלקמן:

פרופ' סודרי בתחום האורטופדי קבע 9.75% נכות: 5% בגין שבר בעצם הזנב, ו-5% בגין דלדול שרירים קל מאוד בזרוע ימין.

ד"ר שנקמן בתחום הפסיכיאטרי קבעה 10% נכות בגין הפרעת הסתגלות. כן הוסיפה 2.5% נכות בגין החמרה ברמת החרדה עקב כאב כרוני.

ד"ר גרוס בתחום הנוירולוגי קבעה כי לא נותרה נכות.

5.בישיבת ההוכחות שהתקיימה נשמעה עדות התובעת ועדה מטעמה (ראה פירוט בהמשך).

כן נחקרו המומחיות: ד"ר שנקמן וד"ר גרוס.

ב"כ הצדדים סכמו טענותיהם בע"פ.

ב. הנכות הרפואית: