ודחה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שהמבקשת נפסלה מינהלית למשך 30 יום, בגין חשד לביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

2.כעולה מחומר הראיות, ביום 2/7/12 נהגה המבקשת ברכבה בזמן פסילה.המבקשת נפסלה ע"י משרד הרישוי,והפקידה את רישיון הנהיגה בתאריך 20/6/12.

3.המבקשת עותרת להשיב לה את הרכב. לטענתה, לא ידעה כי היא נוהגת בזמן פסילה. המבקשת ציינה כי נהגה ברכב על מנת לרכוש תרופה לילדה.

המבקשת סובלת ממחלת סרטן, וזקוקה לרכב כדי להגיע לטיפולים רפואיים.

4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבעלות ברכב לא עברה לידי המבקשת. מדובר בעבירה חמורה, ועצם החשד לביצועה מלמד על כך שהמבקשת מסוכנת.

5.סמכות הקצין הפוסל להשבית רכב מותנית בקיום ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת למבקשת.

6.עיון בתיק החקירה מלמד כי המבקשת הפקידה רישיון נהיגה ביום 21/6/12 במשרד הרישוי.

בתיק קיים פלט מן המסוף המשטרתי המציין את הפסילה והפקדת הרשיון.

בשלב זה, כראיה לכאורה די בפלט המסוף, ואין צורך בתע"צ ממשרד הרישוי.

מעבר לכך, המבקשת הודתה בחקירתה כי ידעה שנהגה בזמן פסילה.

7.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שהשאלה היחידה שנותרה היא: האם מדובר במבקשת שנהיגתה מסכנת את הציבור?

8.עצם החשד לביצוע העבירה המיוחסת למבקשת – נהיגה בזמן פסילה יש בו כדי לבסס את מסוכנותה. מעבר לכך למבקשת 9 הרשעות קודמות. נתונים אלו, יש בהם כדי ללמד על כך כי נהיגתה של המבקשת יש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך.

9.המבקשת ציינה כי היא סובלת ממחלת הסרטן, וזקוקה לרכב לטיפולים רפואיים המתבצעים אחת לחודשיים.

אציין, כי גם אם הרכב יושב למבקשת הרי שהיא פסולה ע"י משרד הרישוי, ולא תוכל לעשות בו שימוש.המבקשת לא ציינה כי אדם אחר יוכל לנהוג ברכב ולהסיעה לבית החולים.

10.מעבר לכך , הבעלות ברכב טרם הועברה על שמה של המבקשת. ספק אם למבקשת זכות עמידה בהליך זה , שכן לא הוצגו על ידה מסמכים כלשהם המעידים כי רכשה את הרכב , אך גם משבחנתי את טענותיה של המבקשת לגופו של עניין , לא מצאתי לנכון להעתר לבקשתה.

11.אשר על כן, משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, וכמו – כן ניתן ללמוד על מסוכנותה של המבקשת, הן מעצם החשד לביצוע העבירה והן מנתונים נוספים, לא נראה כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

12.אשר על כן, הבקשה נדחית.

13.תיק החקירה הוחזר למשיבה, המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.