וג נ' אמרוסי

פסק דין

לפני בקשות לאישור/ביטול פסק בוררות שניתן בבית דין צדק "חניכי הישיבות" בבני ברק ביום 16.1.13, ה' לחודש שבט תשע"ג (להלן – פסק הבוררות).

אקדים ואציין כבר עתה כי כינויו כפסק דין אינו מעיד בהכרח על מהותו, ואשוב ואתייחס לכך בהמשך.

פסק הבוררות

פסק הבוררות ניתן לאחר שקודם לכן, ביום 11.7.11 (ט' לחודש תמוז תשע"א) ניתנה על-ידי בית הדין החלטה קודמת, שהוכתרה אף היא כ"פסק דין" ( להלן – ההחלטה הראשונה) ולפיה היה על מבקש האישור (להלן – וג) להפקיד ערבות בסך 400,000 ₪ ולאחר מכן היה על מבקש הביטול (להלן – אמרוסי) להקפיא בתוך שבוע ימים את ההליכים שפתח כנגד וג בערכאות השונות. עוד נקבע בהחלטה זו כי אם אמרוסי לא יקפיא את ההליכים כאמור "אזי ביה"ד יחליט בנידון".

בפסק הבוררות נקבע כי וג מילא אחר ההחלטה הראשונה עת שהפקיד שיק ערבות ע"ס 400,000 ₪, ועל כן הורה בית הדין לאמרוסי "...להקפיא מיידית את ההליכים בערכאות".

זהו למעשה תוכנו של פסק הבוררות, שוג מבקש לאשרו ואילו אמרוסי מבקש לבטלו.

בקשת הביטול

בבקשת הביטול העלה אמרוסי טענות שונות כנגד בקשת האישור, הגם שלא הצביע במפורש על עילת ביטול בהתאם לסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות). כך טען למשל, כי יש לדחות את בקשת האישור מהטעם כי היא לא נתמכת בתצהיר; כי לא קיבל את פסק הבוררות, אף לא ידע עליו; כי לא ידע כי וג הפקיד את הערובה שנקבעה בסך 400,000 ₪, וכי רק כשנה וחצי לאחר הפקדת הערובה, "נזכר" וג לבקש פסק בוררות מבית הדין. עוד טוען אמרוסי, כי לא חתם על שטר בוררות מחייב על כן לא ניתן לחייבו לפי פסק הבוררות – שכן כאשר הופיע בפני בית הדין לדיון ביום 11.7.11, הגיע ללא מר פדל, שיחד עמו פתח בתיק הוצאה לפועל נגד וג, בגין חוב של 717,000 ₪.

אמרוסי אף טוען להשתק, שכן כי הגיש, יחד עם מר פדל, תובענה נגד וג בבית המשפט המחוזי מרכז ביום 23.2.12, במסגרתה לא טען וג כי היה על אמרוסי להקפיא את ההליכים בשל פסק הבוררות, אלא טען לגוף העניין.

טענות וג

לטענת וג, יש לדחות את בקשת הביטול ממספר טעמים –

ראשית, הבקשה הוגשה באיחור. היינו, למעלה מ-45 יום מיום מתן פסק הבוררות.

שנית, ולגוף הדברים, אמרוסי נתן הסכמתו המלאה והמפורשת להתדיין בבית הדין, אף הביע הסכמתו בעת הדיון שהתקיים בעל-פה. וג מוסיף כי טענתו זו של אמרוסי, לפיה לא התגבשה הסכמה להתדיין בהליך בוררות, נטענה על-ידו רק בשל חלוף המועד להגשת בקשת הביטול.

לטענת וג, אין קשר בין ההליך שהתברר בפני בית הדין לבין ההליך שפתח נגדו אמרוסי בבית משפט המחוזי מרכז. ממילא לא היה מקום לטעון בהליך שם להקפאת הליכים בשל הליך הבוררות.

במהלך הדיון עתר וג לסעד חילופי וביקש מבית המשפט לקבוע כי אמרוסי מחוייב להתדיין בבוררות ולחייבו להתייצב לדיונים.

דיון והכרעה

בקשת הביטול

1. דין בקשת הביטול להידחות משמבקש הביטול לא התייצב לדיון, כן לא התייצב בא-כוחו.

2. גם לו התייצב אמרוסי לדיון, מן הדין היה לדחות את בקשתו מטעם דיוני משזו הוגשה באיחור. פסק הבוררות ניתן ביום 16.1.13, עת בקשת הביטול הוגשה לבית המשפט רק ביום 3.4.13 – היינו, בחלוף כשלושה חודשים ומחצה ממועד מתן פסק הבוררות, בניגוד למועד הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות.