ואקנין נ' שיטרית

פסק דין

לפני תביעה להשבת כספים שמסר התובע לנתבע לצורך הקמת עסק למכירת הלבשה תחתונה לנשים, ולחלקו של התובע ברווחים שצמחו לנתבע מכספים אלו.

תחילה נדונה זכותו של התובע למתן חשבונות, ופסק הדין דן בכספים המגיעים לתובע לאור בדיקת החשבונות.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים .

1.בשנת 1998 החליטו הצדדים, הנתבע, והתובע שהוא דודו ותושב ארה"ב, לפתוח יחד עסק למכירת הלבשה תחתונה לנשים בישראל, כאשר הסחורה תירכש על ידם בארה"ב.

2.העסק נפתח כעוסק מורשה על שמו של הנתבע.

3.לטענת התובע הוא העביר לנתבע כסף לצרכי העסק, ובין היתר לצורך רכישת סחורות. סה"כ שילם התובע 68,165 $, וסכום נוסף של 33,500 ₪ לצורך רכישת סחורות והוצאות העסק.

4.לטענת התובע, מאז הקמת העסק, לא עדכן אותו הנתבע בפעילות העסק, לא התייעץ עמו בדבר קבלת החלטות כלשהן, ולא מסר לו מידע בדבר הוצאותיו והכנסותיו של העסק.

5.בשנת 1999 פנה התובע לנתבע ודרש ממנו, לכל הפחות, החזר הסכומים שהוא שילם לו. בתגובה השיב הנתבע כי העסק קרס ואין לו ממנו כספים שמתוכם יוכל לשלם לתובע. לראיה הציג בפניו הנתבע טופס דיווח שנתי לרשויות המס לפיו בשנים 1998 ו- 1999 היה העסק בהפסד.

6.התובע טוען כי הנתבע הוליך אותו שלל, וכי לא רק שהעסק לא קרס, אלא ששגשג עד כדי כך, שהנתבע פתח שני סניפים נוספים של העסק, האחד ברחובות והשני ברעננה.

7.השותפות בין הצדדים פסקה במאי 1999.

8.התובע טוען כי על הנתבע לשלם לו, לכל הפחות, את הכספים שהוא שילם לנתבע לצורך העסק.

9.לאור העובדה שהנתבע הוא שניהל את העסק, והתובע אינו יודע מה הם הכספים המגיעים לו, הגיש התובע תביעה למתן חשבונות.

10.בהחלטה מיום 29.3.07 הקובעת את זכותו של התובע לקבל חשבונות מהנתבע, קבעתי כי ככל שמדובר בתביעה להשבת הסכומים שלא במסגרת בדיקת החשבונות, אין לה מקום היות שהיא סותרת ביסודה את התביעה למתן חשבונות.

11.הצדדים לא הגיעו להסכמות באשר לסכום החשבון, ולפיכך מונה כמומחה מטעם בית המשפט, רו"ח יהורם חרפק (להלן: "מומחה בית המשפט" או "רו"ח חרפק") (החלטה מיום 22.3.10).

12.רו"ח חרפק הגיש את חוות דעתו לבית המשפט ביום 10.8.10. במסגרת חוות דעתו ציין רו"ח חרפק כי לצורך עריכת חוות דעתו הוא נפגש עם באי כוח הצדדים ומומחי הצדדים וכן הסתמך על מסמכים שהוא חשב שהם רלוונטיים.

13.בחוות דעתו הסביר רו"ח חרפק כי לנתבע הוצאו שומות סופיות על ידי שלטונות מס הכנסה עד לשנת המס 2003, וכי מדובר בשומות בהסכם שהוצאו לאחר שנערכה ביקורת ספרי החשבונות על ידי פקיד השומה. ספרי החשבונות לא נפסלו על ידי פקיד השומה בביקורתו ולכן קבע רו"ח חרפק כי ניתן גם ניתן להסתמך על שומות הסופיות לצורך קביעת רווחי העסק (חוות דעת רו"ח חרפק שנערכה ביום 1.8.10, תשובתו לשאלות ההברה של ב"כ התובע מיום 3.10.10 .

14.התובע אינו מקבל את המסקנות שבחוות דעת מומחה בית המשפט. טענתו העיקרית היא כי חוות דעת זו הוכנה על בסיס מסמכים חלקיים בלבד ומבלי שהוצגו למומחה בית המשפט כל המסמכים החשבונאיים הרלוונטיים. לאור זאת, טוען התובע בסיכומיו כי הוא נאלץ לשלוח לרו"ח חרפק שאלות הבהרה ביחס לאמור בחוות דעתו, ומתשובותיו מסיק התובע כי מומחה בית המשפט לא בדק את ספרי העסק.

ב. דיון והכרעה .