ואנונו נ' אליעזר אברג'ל

החלטה

1.ביום 22.11.10 הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב לבנות בניה לא חוקית, לטענתה, בבנין ברחוב משמרות 5 בירושלים (להלן – הבנין), אשר בו מצויות דירות הן של המבקשת והן של המשיב (להלן – הבקשה).

2.יצויין, כי הבקשה היא כללית, ללא פירוט וללא תצהיר, וצורף אליה מכתב שכתבה המבקשת למשיב ביום ,14.1.10 דהיינו כ- 11 חודשים לפני הגשת הבקשה.

3.גם במכתב האמור לא מפרטת המבקשת אלו נזקים נגרמו ו/או נגרמים לה מפעילותו של המשיב ,מלבד טענה כי הוא מנסה להשתלט על חלל המדרגות, שהוא רכוש משותף, במטרה להפוך את המקום למחסן פרטי שלו.

אמנם בדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים ביום 1.12.10 טענה המבקשת כי מדובר בחפירה מתחת לבנין, והמשיב נצפה כשהוא מוציא כמויות עפר גדולות מהמקרקעין ויש חשש שהעבודות יפגעו ביציבות הבנין (פרוטוקול עמ' 1 שורות 17 – 21), אולם לא הומצאו על ידי המבקשת ראיות לטענותיה אלה.

4.בתשובתו לבקשה טוען המשיב להעדר סמכות עניינית לבית משפט זה הואיל והמבקשת הינה אחותו של המשיב ועל כן הסמכות העניינית נתונה לדעתו לבית המשפט לענייני משפחה.

לגופה של הבקשה טוען המשיב, כי אין הוא מבצע כיום כל עבודות בניה בבנין, בין מסוג אשר לגביו דרוש היתר בניה ובין מסוג שלא נדרש היתר כאמור.

עוד נטען, כי המבקשת פונה לבית המשפט בידיים לא נקיות שכן היא עצמה בצעה עבודות בניה בהיקפים נרחבים שלא כדין וללא היתרי בניה.

5.על פי תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן – תקסד"א), סעד זמני יינתן רק אם בית המשפט שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה, ובקיום כל התנאים המפורטים בתקסד"א הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

על פי תקנה 362 (ב) לתקסד"א, בהחלטתו יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן האם הבקשה הוגשה בתום לב, והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

6.מבלי להיכנס לשאלה בדבר הסמכות העניינית עקב היותם של הצדדים אח ואחות, נראה שלא התמלאו התנאים שבקסד"א למתן הצו המבוקש – לא התנאים הפרוצדוראליים (תצהיר, התחייבות של המבקשת לפיצוי המשיב בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני כאמור בתקנה 364 (א)), וגם לא התנאים המהותיים קרי: קיומן של ראיות לגבי עילת תביעה, מאזן הנוחות, והגשת הבקשה בתום לב.

יצויין, כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב ואינה מגלה למעשה כל עילה, ולכן דינה להידחות.

7.לאור האמור – הבקשה למתן הסעד הזמני נדחית.

8.אשר להוצאות – על אף שמן הראוי היה להטיל על המבקשת הוצאות ממשיות עקב הגשת בקשה בלתי מבוססת ונטולת עילה – הואיל ומדובר בבני משפחה, שהינם גם שכנים - החלטתי , לפנים משורת הדין, לא להטיל הוצאות וזאת על מנת שלא להחריף עוד יותר את היחסים בין הצדדים .

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"א, 12 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: