ואן קול נ' מדינת ישראל. ואח'

החלטה

1.המבקש הגיש "בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהעדר".

התביעה היא תביעה כספית על סך 2,500,005 ₪ נגד מדינת ישראל, משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה.

2.בתביעה נטען, כי התובע יזם לבתי המשפט השונים הליכים שונים בלוויית בקשות לפטור מאגרה.

ב- 97% מההליכים נדחו בקשותיו לקבל פטור מאגרה וכתוצאה מכך נמחקו גם כל ההליכים הקשורים.

3.בסעיפים 3 ו-4 לתביעה נכתב:

"3. לאחרונה למד התובע, כי המותבים השונים, אשר דנו בהליכים הנ"ל, התעלמו מהחוק בסרבם להעניק לתובע את הפטור, אשר הגיע לו.

4. התובע זכאי לפטור מתשלום אגרה, מבלי שחלה עליו החובה להוכיח את זכאותו כל פעם מחדש, על פי הקבוע בתקנה 14 ג' ו-ד' בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007".

4.בסעיף 8 לכתב התביעה כותב התובע, כי בתי משפט שונים בחנו את מצבו הכלכלי ופטרו אותו מתשלום אגרה והחלטות אלו קיבלו חיזוק בפסק דינה של כב' השופטת צ'רניאק מיום 12/3/13 בע"ר 34171-02-13.

כיוון שלטענתו, כל שופט צריך להכיר את החוקים על בוריים ולדעת שהיה צריך לתת לו פטור גורף מתשלום אגרות והפקדת פקדון, הרי שלטענתו התרשלו כל המותבים במילוי תפקידם וצריכים לפצות אותו בסכומים אשר פורטו בסעיף 15 לכתב התביעה.

5.הבקשה לפטור מאגרה לא נתמכת בתצהיר ולא צורף לה ולו מסמך אחד.

גם כתב התביעה לא נתמך בכל מסמך שהוא.

6.ב"כ המשיבה מבקשים לדחות את הבקשה ולסלק אותה על הסף.

מפנים להחלטות השונות שניתנו כבר בעניינו של המבקש דנן.

מדגישים, כי על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") והפסיקה אשר הרחיבה את הוראות התקנה, על מבקש פטור מאגרה להוכיח כי הוא עומד בשני תנאים מצטברים:

א)היעדר יכולת כלכלית.

ב)קיומה של עילת תביעה.

באשר לחוסר היכולת הכלכלית:

הבקשה לא נתמכת בתצהיר ולא צורף ולו מסמך אחד לבקשה אשר יכול לתמוך בטענות.

באשר לעילת התביעה: