ואכד נ' נבו

פסק דין

1.ביום 22.3.11 הגיש מר חסן ואכד (להלן "התובע") לבית הדין תביעה כנגד בועז נבו (להלן "הנתבע") בשל זכויות המגיעות לו עקב עבודתו אצל הנתבע וסיומה.

2.ביום 28.3.11 ביצע התובע מסירה כדין של כתב התביעה לנתבע (אישור המסירה צורף כנספח לתיק).

3.הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לו כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו לו ביום 28.3.11, לא הגיש כתב הגנה.

4.משלא הוגש כתב הגנה, בחלוף המועד האמור ובהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין על יסוד כתב התביעה.

5. לפיכך, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע:

פיצויי פיטורים בסך של 13,100 ₪.

פדיון חופשה בסך של 3,920 ₪.

דמי חגים בסך של 5,040 ₪.

דמי הבראה בסך של 3,400 ₪.

דמי נסיעות בסך של 7,200 ₪.

פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה בסך 2,000 ₪.

לרכיבים הנ"ל יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

באשר לרכיב של דמי ביגוד, הרי שאין אני סבור שיש מקום לתת בגין רכיב זה פסק דין בהעדר הגנה. ככל שהתובע עומד על רכיב זה, יגיש בקשה לביטול פסק הדין, והתיק ייקבע לדיון.

במידה ויבוטל פסק הדין לבקשת הנתבע, תהיה לתובע שמורה הזכות לעמוד על דרישתו לדמי ביגוד.

6.כמו כן, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.