יהודה נ' מס שבח נתניה

יו"ר הוועדה, כב' השופט שמואל בורנשטין:

פתח דבר

1. בפנינו ערר על החלטת המשיב בהתאם לסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק") לתקן את שומת מס הרכישה שהוצאה לעוררים לפיה הוחלה על העוררים תקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) התשל"ה – 1974, המעניקה פטור חלקי ממס רכישה לנכה הרוכש דירת מגורים לשם שיכונו. (להלן: "תקנה 11"). המשיב, בהחלטתו, ביטל את הפטור החלקי ממס רכישה לעוררים.

2. לטענת המשיב, מאחר שהעוררים כלל לא התגוררו בדירה ומטרתם הייתה להפיק ריווח מהשכרתה וממכירתה, פטור חלקי זה ניתן להם להם שלא כדין, ולפיכך יש לבטלו. לטענת העוררים, מאחר שהם התכוונו להתאים את הדירה לצרכיהם ולעבור להתגורר בה, הם זכאים לפטור החלקי על פי תקנה 11, גם אם בסופו של יום כוונתם זו לא יצאה אל הפועל.

   העובדות הרלוונטיות

3. ביום 30.07.2015, רכשו העוררים דירת מגורים הידועה כגוש 8267 חלקה 368 תת חלקה 9 והמצויה ברח' עמנואל מול 10 בנתניה (להלן: "הדירה"). באותו מועד, התגוררו העוררים בנכס אחר שבבעלותם, המצוי ברח' ויצמן 45 בנתניה.

    

4. ביום 17.08.2015, הגישו העוררים למשיב הצהרה על רכישת הנכס בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק, בה הצהירו כי הינם זכאים לפטור חלקי ממס רכישה לפי תקנה 11 וכי הדירה תשמש כדירת מגוריהם. (נספח 1 לתצהיר גב' שגית לקור מטעם המשיב).

5. בהחלטתו מיום 16.12.2015 קבע המשיב כי: "בשלב זה לא אישרתי את הפטור המבוקש היות ורוכש הנכס יהודה גרשון ועדן אינם מתגוררים בנכס. הועבר מזכר לגביה להקפיא את היתרה לתשלום עד מעבר הרוכשים לנכס." (נספח 2 לתצהיר גב' לקור).

6. ביום 13.4.2016 ניתנה על ידי המשיב החלטה נוספת כדלקמן: "אישרתי תקנה 11 לתקנות מס רכישה כפוף להמצאת מסמכים המעידים על מגורים בפועל." (נספח 3 לתצהיר גב' לקור).

7. ביום 26.02.2019, מכרו העוררים את זכויותיהם בדירה, וביום 17.03.2019 הגישו למשיב הצהרה בדבר מכירת הדירה אליה צורף הסכם מיום 19.8.2015 להשכרת הדירה (נספחים 4 – 6 לתצהיר גב' לקור). בהתאם להסכם השכירות, הדירה הושכרה לתקופה של 12 חודשים ולשוכרים הוענקה אופציה להאריך את השכירות עד ליום 31.08.2019. יצוין כי הלכה למעשה הדירה הושכרה בכל התקופה בה הייתה בבעלות העוררים, ממועד רכישתה ועד למועד מכירתה.