ו"ע 49578-02-15 פישל נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

פרופ' יוסף זהבי חבר, עו"ד אברהם בן קרת - חבר

1. העוררת הוכרה ע"י המשיבה כזכאית לקבלת תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (להלן החוק) מיום 1.4.2014 מועד הגשת בקשה לעיון חוזר בהחלטת המשיבה לדחות את התביעה שניתנה בתאריך 24.11.1998. הערר שבפנינו עניינו סירוב המשיבה לשלם לעוררת תגמולים למפרע מיום הגשת התביעה המקורית ב- 3.8.1997.

    

2. בבקשה לעיון מחדש בהחלטת המשיבה הוצגו ע"י העוררת עובדות חדשות שלא נזכרו כלל בתביעה המקורית, היינו, כי הוריה ברחו במאי 1940 מעיר מגוריהם טומשוב-לובלסקי שבפולין לאחר כניסת הגרמנים לעיר, לברית המועצות עד הגיעם לעיר ליפצק שם נולדה העוררת בפברואר 1941. על פי גרסה זו שהתקבלה ע"י המשיבה, עילת הנרדפות לפיה הוכרה העוררת היא "הלכת העוברים".

   החלטת המשיבה לקבל את גרסת העוררת שהועלתה לראשונה בבקשה לעיון מחדש, הסתמכה על מסמכים שצורפו לבקשה המתייחסים להורי העוררת. המסמכים הם בשפה הגרמנית ואיננו יכולים לעמוד על משמעותם, אך היסטוריון מטעם המשיבה בדק את הנטען בהם.

    

3. לעומת הגרסה שמסרה העוררת בבקשה לעיון חוזר, העובדות שציינה בתביעתה המקורית מצומצמות ביותר וכל שנאמר הוא: "נולדתי ברוסיה בשנת 1941 בעיר ליפצק, כמו כן הייתי ביחד עם הורי באורל". בהקשר לכך נציין כי לפי מכתב הנמצא בתיק המשיבה מאת ארגון נכים נפגעי הנאצים העוררת הסתייעה בהם בהגשת התביעה. ניתן להניח כי העובדות שהוצגו לאחרונה ע"י העוררת לא היו בידיעתה בשלב הגשת התביעה המקורית.

    

   דיון

    

4. השאלה הראשונה עליה יש להשיב היא האם המשיבה שינתה את החלטתה הקודמת לאחר שהוצגו לה הראיות החדשות שצורפו לבקשה לעיון מחדש מכוח הוראת סעיף 18 לחוק, או שמדובר בתביעה חדשה נוספת בעילה שונה המתבססת על עובדות שלא נזכרו כלל בתביעה הקודמת.

    

5. בתביעה המקורית העוררת לא הזכירה כלל כי הוריה ברחו מפולין לברית המועצות וממילא לא נטען כי היתה עובר ברחם אמה בעת המנוסה. העוררת טענה למעשה לנרדפות אישית אך ברור כי עצם הימצאותה בליפצק ובאורל, אינו מהווה עילת נרדפות. העולה מן האמור כי בבקשה לעיון מחדש שהוגשה בחלוף 16 שנה מדחיית התביעה הראשונה, העלתה העוררת עובדות חדשות המהוות עילה חדשה.