ו"ע 23321-08-15 דוידסקו נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה משרד האוצר

בפני בקשה מטעם המשיבה להעביר את התיק שבנדון לוועדת העררים בתל אביב.

טיעוני המשיבה:

לטענת המשיבה, העורר בתיק זה מתגורר בעיר רחובות, הקרובה יותר למקום מושבה של ועדת העררים בתל אביב ועל כן לטענת המשיבה, מן הדין שהערר יידון בתל אביב וכל זאת בשל ייעול ההליכים ועשיית צדק ועל מנת לסייע לשמירה על הליך הוגן.

טוענת המשיבה כי מבדיקה שערכה עולה כי בשנת 2015 הוגשו ע"י ב"כ העורר אלפי עררים על החלטות המשיבה בפני ועדת הערר בבאר שבע בעוד שבשתי ועדות הערר האחרות בתל אביב ובחיפה הוגשו מאות אחדות בלבד של עררים. עניין זה מעמיס את תיקיהם של עררים ברחבי הארץ, על כתפי ועדת העררים בבאר שבע, שעמוסה ממילא.

עוד לטענת המשיבה, מאחר ועסקינן באוכלוסייה מבוגרת, למען הצדק והיעילות, מתבקש כי הדיון יתקיים בהקדם האפשרי, לאחר הגשת הערר וכאשר עררים מכל רחבי הארץ מוגשים בוועדת העררים בבאר שבע, הרי שענייניהם של עוררים המתגוררים בפועל בסמוך למקום מושבה של הועדה בבאר שבע, נדחקים ונדחים בשל עומס התיקים ואינם מקבלים קדימות בטיפול בענייניהם. עניין זה מקבל משנה תוקף במיוחד בשל מצבם הבריאותי של העוררים, המתקשים להגיע לדיון בעניינם.

טוענת המשיבה עוד כי עד שנת 2009, מקום מושבה של ועדת העררים היה בתל אביב בלבד.

בעקבות בג"צ 8557/08, קוריס נ' שר המשפטים, הוקמו ועדות ערר בחיפה ובבאר שבע, כדי להקל על ניצולי השואה, שלא ייאלצו לנסוע ממקומות רחוקים לתל אביב.

עוד לטענת המשיבה, ועדות העררים מעבירות באופן תדיר את העררים המוגשים אליהן, על ידי עוררים שלא מתגוררים בסמוך למקום מושבה של הועדה, בשל העומס המוטל על הוועדות.

החלטה מנומקת בעניין זה מצוטטת בבקשת המשיבה, מההחלטה בו"ע 19160-09-10 מכרי נ' משרד האוצר שניתנה ע"י כב' השופט שדה, בבית משפט השלום בחיפה.

אמנם, לטענת ב"כ המשיבה, תקנות נכי נרדפי הנאצים אינן קובעות אזורי שיפוט. במובן זה ניתן לומר כי וועדות הערר השונות משתייכות לאזור שיפוט אחד, אך טוענת המשיבה שיש לשים לב לכך שכאשר הותקנו התקנות, כלל לא היה צורך בקביעת סמכות מקומית.