ו"ע 20596-12-15 ברגר נ' נציבות שרות המדינה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, אבי ברגר, שימש כמנכ"ל משרד התקשורת מיום 1.11.13 עד ליום 20.5.15, מועד בו פוטר מתפקידו (לאחר כינונה של הממשלה החדשה). בקשתו של המבקש הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולאפשר לו להתחיל לעבוד לאלתר, כיועץ לחברת דארקו (Darco) בע"מ; לקרנות ברוש ואקסודוס; ולעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. כן מבקש המבקש לשמש כדירקטור בחברת סקי-בים (Sky Beam) בע"מ ולשמש כמומחה מטעם חברת החשמל לישראל בהליך משפטי אזרחי המנוהל נגדה.

3.לדברי המבקש, במהלך תקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, לא היו לו ממשקי עבודה ישירים מול חברת דארקו; קרנות ברוש ואקסודוס; חברת סקי-בים והעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, אך לאנשי המשרד היו ממשקי עבודה עם הגופים הללו, כדלקמן:

חברת דארקו הינה חברה העוסקת במתן פתרונות לחברות וגופים בתחום התקשרות, באמצעות מוצרים וטכנולוגיות, תכנון, עיצוב והקמה (החברה אינה מספקת שירותי תקשורת בעצמה). לדברי המבקש, ממשקי עבודה של משרד התקשורת עם החברה היו בכך שסמנכ"ל אגף ספקטרום ורישוי תדרים במשרד, העניק לחברה אישורים לייבוא של ציוד אלחוטי. הסמנכ"ל הוסמך ליתן את האישורים האמורים ע"י המנכ"ל הקודם של המשרד (ולא ע"י המבקש) והאישור ניתן על סמך בדיקה של מפרטי הציוד, ללא בדיקה של הציוד עצמו. המבקש הוסיף, כי חברת דארקו הינה אחת "מבין עשרות ואולי אף מאות" של חברות הפועלות מול משרד התקשורת לקבלת אישור לייבוא ציודים מסוגים שונים לישראל (בסעיף 9.4ג לבקשה).

חברת סקי-בים הינה חברת סטרטאפ העוסקת בפיתוח אנטנות ניידות לתקשורת לוויינים. ממשקי עבודה של משרד התקשורת עם החברה היו בכך שסמנכ"ל ספקטרום ורישוי תדרים במשרד, העניק לחברה רישיון סחר וכן אישורים לייבוא של ציוד אלחוטי. בדומה לחברת דארקו, גם חברת סקי-בים הינה אחת מעשרות חברות הפועלות מול משרד התקשורת לקבלת אישור לייבא ציוד לישראל. המבקש הוסיף לגבי חברת סקי-בים, כי בתקופת כהונתו התקשרה לשכת הפרסום הממשלתית עם חברת גריי קונטנט מקבוצת אדלר, שהיא אחת החברות שמחזיקות במניות חברת סקי-בים. לדברי המבקש, לשכת הפרסום הממשלתית היא יחידה מקצועית עצמאית במשרד התקשורת וההתקשרות עם חברת גריי קונטנט אושרה על ידי ועדת מכרזים של לשכת הפרסום הממשלתית, שהמבקש אינו חבר בה. כן ציין, כי בתקופת כהונתו לא היו התקשרויות בין חברת גריי קונטקט ללשכת הפרסום הממשלתית, אשר נדרש להן אישור של ועדת הפטור המשרדית, בה היה חבר.

העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. במהלך תקופת כהונתו, התקשר משרד התקשורת עם העמותה לצורך שכירת אולם כנסים שבבעלותה, במספר מועדים: ביום 24.4.14 (כאשר הכנס התקיים ביום 8.5.14 והמבקש נשא בו דברי פתיחה) וביום 16.2.15 (כאשר הכנס התקיים ביום 23.3.15 והמבקש לא השתתף בו). כן שכר המשרד את האולם ביום 6.10.13, לפני כניסתו של המבקש לתפקיד (כאשר הכנס התקיים ביום 7.11.13, לאחר כניסתו של המבקש לתפקיד, והמבקש נשא בו דברי פתיחה). המבקש הדגיש, כי הוא לא היה מעורב בהליכי ההתקשרות עם העמותה, גם לא בבחירת מקום הכנסים או באישור ההזמנות. לדבריו, אולם הכנסים של העמותה נבחר ע"י חשב המשרד וסמנכ"ל למנהל ולמשאבי אנוש, לאחר שאגף החירום של המשרד בחן יחד עם החשב מספר הצעות מחיר, והצעת העמותה הייתה הזולה מביניהן.

לבסוף, למען הזהירות, ציין המבקש, כי קרנות ברוש ואקסודוס מחזיקות "באמצעות שרשור חברות ארוך" כ-1% במניות, אופציות ואג"חים של חברות תקשורת וסלולר הנסחרות בבורסה. לדברי המבקש, אין למשרד התקשורת סמכות ישירה מול הקרנות והקשר ביניהם מתמצה בכך שהקרנות משקיעות, בין היתר, במניות של חברות תקשורת אשר מולן מקיים המשרד רגולציה שוטפת.

4.אשר לבקשה לשמש כמומחה מטעם חברת החשמל בהליך משפטי אזרחי (תביעה ייצוגית בנושא חיובים נגד חברת החשמל), פירט המבקש, כי הפנייה אליו לשמש כמומחה נעשתה ביום 8.12.15 (המבקש נתבקש להגיש חוות דעת בתוך חודש) וכי ההליך אינו קשור למשרד התקשורת.

המבקש ציין, כי חברת החשמל מחזיקה ב-40% ממניות חברת IBC, אשר הינה חברה מתחרה לחברות בזק והוט בתחום תשתיות התקשורת. חברת IBC קיבלה בחודש אוגוסט 2013 (לפני כניסתו של המבקש לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת), רישיון לפריסת תשתית סיבים אופטיים בשטח ישראל, וביום 29.6.14 (במהלך כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת), אישר המשרד תכנית פריסה פרטנית של חברת IBC בהתאם לתנאי רישיונה ובהתאם להחלטת הממשלה. המבקש הוסיף, כי הוא גם עמד בראש צוות בין-משרדי שנועד להסיר חסמים בפריסה כלל ארצית של תשתית הסיבים האופטיים ולאפשר לחברת IBC לבצע פריסת סיבים מהירה יותר. במסגרת זו, קיים פגישות עם מנהלי החברה מידי חודש וחצי והצוות התכנס מספר פעמים והחל לגבש את מסקנותיו. ברם, בשל פיטוריו של המבקש, לא הושלם תהליך קבלת ההחלטות ולא סוכמו החלטות רגולטוריות על ידי המבקש.