פיגורה ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור חיפה ואח'

השופטת עירית הוד, יו"ד הוועדה:

רקע

1. העוררים, בני זוג נשואים, הגישו ערר על החלטת המשיב לפיה נדחתה השגתם על שומת מס רכישה שהוציא המשיב. הערר הוגש בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין, תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").

    

2. העוררים הגישו שומה עצמית לפיה יש למסות את חלקה של העוררת בדירה המשותפת שרכשו על פי שיעורי מס רגילים החלים על רוכש דירת מגורים ואילו את חלקו של העורר יש למסות על פי שיעורי מס מופחתים החלים על רוכש דירה יחידה. המשיב לא קיבל את השומה העצמית שהגישו העוררים.

    

   טענות העוררים בתמצית

    

3. העוררת (להלן: "נאוה") והעורר (להלן: "יהודה") נשואים ולהם שלוש בנות משותפות. בנוסף, יש לנאוה בת מנישואיה הראשונים. לנאוה דירת מגורים (להלן: "דירת נאוה") אותה קיבלה במתנה מאביה לפני נישואיה ליהודה. הדירה נותרה בבעלותה המלאה והבלעדית של נאוה. נאוה וביתה מנישואיה הראשונים מתגוררות בדירת נאוה מאוגוסט 1983. יהודה מתגורר בדירת נאוה מיום 1.5.84, המועד בו נישאו העוררים. ליהודה דירת מגורים אשר נרכשה בשנת 1973 ונותרה בבעלותו הבלעדית והמלאה (להלן: "דירת יהודה"). דירת יהודה מעולם לא שימשה למגורי המשפחה והיא נמכרה ביום 11.5.16. יהודה הצהיר על כוונתו למכור את הדירה שבבעלותו ועל כן ביקש כי יראו אותו כמי שזכאי לחישוב מס רכישה בשיעור של דירת מגורים יחידה.

    

4. ביום 22.6.15 כרתו העוררים הסכם ממון במסגרתו נשמרה הפרדה רכושית ביחס לנכסים לפני ובמהלך הנישואים. על פי הנטען, ההפרדה בהתאם להסכם משקפת נאמנה את הנהוג בפועל ממועד נישואיהם של העוררים.