חמוד נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה

בפנינו שני עררים שהדיון בהם אוחד בהתאם להחלטה מיום 27.04.2017 והמעלים שאלה זהה:

מה דינו של פיצוי שהתקבל בגין נכס מקרקעין שהוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים והוא מכר אותו לרשות הפיתוח, והכל טרם חקיקת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין).

המסד העובדתי:

הצדדים בשני העררים הגישו הודעה משותפת בדבר העובדות המוסכמות ביניהם כדלקמן:

1.הבעלות במקרקעין נשוא כל אחד מן העררים (להלן – הנכס או הנכסים, לפי העניין) הוקנתה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בהתאם לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950 (להלן – חוק נכסי נפקדים), וזאת ביום 7.6.1953.

2.האפוטרופוס לנכסי נפקדים מכר את הנכסים לרשות הפיתוח ביום 16.7.1953.

3.הסכם הפיצויים בין רשות הפיתוח (באמצעות רמ"י) ובין העורר בו"ע 10679-02-17, אחמד חמוד (להלן – העורר 1) נחתם ביום 16.1.2011, ואילו הסכם הפיצויים בין רשות הפיתוח (באמצעות רמ"י) ובין העורר בו"ע 10717-02-17, גאלב עווד (להלן – העורר 2; ביחד עם עורר 1 יכונו – העוררים) נחתם ביום 6.7.2014.

4.העורר 1 הינו יורשו של בעלי הנכס הנפקד, כאמור בהסכם הפיצויים, על פי צו ירושה מיום 11.9.1995 (בהודעה המוסכמת ציינו הצדדים בשגגה כי צו הירושה הינו מיום 15.12.1991). העורר 2 הינו יורשו של בעלי הנכס הנפקד, כאמור בהסכם הפיצויים, מכוח צוואה מיום 19.12.1969, שניתן לגביה צו קיום צוואה ביום 15.12.1991.

5.בהתאם לסעיף 5 להסכם הפיצויים עם העורר 1 שולם מס שבח בסך 335,000 ₪. בהתאם להסכם הפיצויים עם העורר 2 שולם מס שבח בסך 334,897 ₪. מס השבח שולם על ידי רשות הפיתוח.

טענות העוררים:

6.יש להשיב לעוררים את מס השבח ששולם, שכן מדובר בעסקה שנערכה לפני כניסתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) לתוקף.

7.אין לקבל את עמדת המשיב לפיה מדובר בהפקעה (ולפיכך כי יום המכירה הוא יום העמדת הפיצוי לרשות העוררים בהתאם לסעיף 19(2) לחוק מיסוי מקרקעין), שכן הקנייה לפי חוק נכסי נפקדים אינה בגדר הפקעה. סעיף 3 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי הקניה לפי חוק נכסי נפקדים אינה בגדר מכירה.

8.אין רלוונטיות לטענת המשיב לפיה מס השבח שולם על ידי רשות הפיתוח, שכן רשות הפיתוח איננה צד להליך זה שאינו נוגע למישור היחסים שבין העוררים לבין רשות הפיתוח. הכלל הוא כי יש להחזיר את מס השבח לידי המוכר, וגם אם נאמר בסעיף 103 לחוק מיסוי מקרקעין שיש להחזיר את המס למשלם, העוררים הם המשלמים, גם אם התשלום נעשה באמצעות רשות הפיתוח על חשבון התמורה שהגיעה להם.

9.השומות שהוציא המשיב אינן עקביות; בעוד שבערר נשוא ו"ע 10679-02-17 נעשה גילום לפי סעיף 17(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, הרי שבערר נשוא ו"ע 10717-02-17 השומה הוצאה לפי סכום זהה לסכום הפיצויים. יתרה מכך, בעיצומו של ההליך המשפטי הנוכחי הוציא המשיב שומות רבות בגין אותם הסכמי פיצויים, והדבר מלמד על חוסר אחידות בעמדת המשיב.

10.פסק הדין בע"א 6909/11 אבלס נ' מנהל מיסוי מקרקעין (23.1.2013) (להלן – עניין אבלס), עליו מבקש המשיב להסתמך בעררים דנן דווקא תומך בעמדת העוררים, שכן במקרה שלפנינו הנכסים הוקנו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים לפני כניסתו לתוקף של חוק מיסוי מקרקעין.

עמדת המשיב: