ו.מ.לתכנון ובניה בקעת בית הכרם נ' יוסף יאסין

פסק דין

תובענת "כפל שווי" ע"ס 324,000 ₪, שהוגשה לפי סעיף 219 (ב) לחוק התיכנון והבנייה, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").

ב"כ הצדדים נתנו הסכמתם למתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (פרו' ישיבת יום 16/12/09).

עובדות ונתונים רלוונטיים:

הנתבע ביצע, בשנת 2004, עבודות בנייה, ללא היתר כדין, בחלקות 10+11, בגוש 18913 בכפר דיר אל אסד, בכך שבנה בית מגורים בשטח של 120 מ"ר (להלן: "הבית").

בגין בניית הבית נידון הנתבע בהליך פלילי, במסגרת תיק עמ"ק 20056/05 ביהמ"ש השלום בעכו, הודה והורשע ונגזר דינו, ביום 8/3/2005, בין היתר לקנס בסך של 20,000 ₪, צו הריסה עם עיכוב ביצוע לשנה וחצי, מתן התחייבות כספית וחיוב בכפל אגרה.

במסגרת גזר הדין הנ"ל לא נדרש ולא חוייב הנאשם בכפל שווי עפ"י סעיף 219 (א) (1) לחוק.

הבית לא נהרס על ידי הנאשם לא לפני גזר הדין, לא בתקופת העיכוב וגם לא עד היום הזה.

מטעם התובעת הוגשה חוו"ד שמאית, של השמאי מר סאלח אבו ריא, לפיה כפל שווי הבית, במונחי סעיף 219 לחוק, הוא סך של 264,000 ₪ נכון ליום 23/5/08.

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעת שמאי נגדית, של השמאי מר כמאל אמון, לפיה כפל שווי הבית הוא 31,000 $ נכון ליום 10/5/05, כאשר שער הדולר הוא 4.34 ₪.

תמצית טיעוני התובעת:

מדובר בבניית בית רחב מימדים, בקרקע חקלאית ומחוץ לתוכנית המתאר לבנייה, כאשר צווי הריסה מינהליים שהוצאו נגד הבית והנתבע לא גרמו לו להפסיק את עבודות הבנייה.

לפיכך ומאחר והנתבע לא חוייב ב"כפל שווי" במסגרת ההליך הפלילי ומאחר והבית לא נהרס, חרף אורכה שניתנה לו על ידי ביהמ"ש, וכן לאור הנסיבות לחומרה, יש מקום לחייב את הנתבע במלוא כפל השווי עפ"י סעיף 219 (ב) לחוק עפ"י חוות הדעת השמאית מטעם התובעת.

תמצית טענות הנתבע:

מדובר בבנייה לשם מגורים שהיא בבחינת כורח, הנתבע נענש דיו במסגרת ההליך הפלילי, בד"כ כלל אין התובעת עותרת לחייב בכפל שווי, בין בהליך הפלילי ובין בתביעה אזרחית ואין זה ראוי לחייב את הנתבע בכפל שווי גם מתוך עיקרון השוויון בין אנשים דומים.

לפיכך, ביקש ב"כ הנתבע לדחות את התביעה ולחילופין לחייב את הנתבע בסכום מידתי, גם לאור חוות הדעת השמאית הנגדית מטעמו.

דיון והכרעה:

אכן החיוב בכפל שווי אינו דבר שבשגרה, בין בהליך פלילי ובין בהליך אזרחי, כך לפחות לפי המדיניות הנהוגה עד כה.

יחד עם זאת, גם לאור ידיעה שיפוטית של מותב זה וגם עפ"י הפסיקה, אכן נהוג וראוי במקרים של עבירות בנייה חמורות, כגון בנייה מסחרית מסיבית, בנייה בקרקע חקלאית או בנייה בניגוד לצו הפסקה שיפוטי, כן לחייב גם בכפל שווי או בחלק ממנו, הן על מנת להרתיע את הרבים והן על מנת למנוע מהעבריין הפוטנציאלי הפקת רווחים כלכליים ממעשה עבירה.

המקרה שבפניי, לאור נסיבותיו כפי שנסקרו כדלעיל, יש בהם כדי לאפשר חיוב כלשהו ב"כפל שווי" מבלי שהדבר יהווה חריגה ממדיניות קיימת כלשהי.