התרת נישואי ספק יהודים ונישואין שאינם כד"ת – סמכות, דרך ההתרה וסדרי הדין

א.   רקע והליכים קודמים

לפני בית הדין מונחת החלטת בית הדין האזורי ובקשתו להבהרה ולהנחיות לעניין התנהלותו בבקשת הצדדים לקבלת תעודת גירושין מבית הדין.

נבהיר את העובדות תחילה:

המערער הוא יהודי יליד ישראל. המשיבה נולדה להורים נוכרים. הצדדים נישאו ברומניה בנישואים דתיים בט"ו בתמוז תשנ"ט (29.6.1999) ולאחר מכן בכ"ה בתמוז תשנ"ט (9.7.1999) נישאו בנישואין אזרחיים.

בהחלטת בית הדין האזורי מיום ה' בטבת תשע"ד (8.12.2013) נכתב:

מטענות הצדדים לפני בית הדין במעמד הדיון שהתקיים בכ"ד בכסלו תשע"ד (27.11.2013) עולה לכאורה כי האישה התגיירה בקהילה הניאולוגית בבודפשט – הונגריה והצדדים נישאו במסגרת הקהילה הניאולוגית ברומניה.

גיור ניאולוגי על פי המקובל הוא גיור מן הסוג הרפורמי.

גיורים אלו ככלל אינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל כגיורים על פי דין תורה.

גם הבעל בכתב תביעתו כותב: "[...] והסמכות לדון בענייני הצדדים בכל הקשור בגירושין מסורה לבית הדין הרבני בישראל ובין היתר משום מתן גט לחומרא."

אם כך הוא אזי עולה שאלה בעניין סמכות בית הדין לדון בתיקי הצדדים שלפנינו.

לכאורה יש מקום שהמעוניין בדבר יפנה בהליך לפי חוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין־לאומית) תשכ"ט – 1969.

לפני שבית הדין יחליט בדבר, ניתנת בזאת אפשרות לצדדים לטעון בנושא זה.

בהתאם לאמור: הצדדים יגישו את תגובותיהם לבית הדין.

ביום י"א באדר תשע"ד (11.2.2014) הוציא בית הדין האזורי את החלטתו שבה נקבע:

בעקבות החלטת בית הדין מתאריך ל' בכסלו תשע"ד (3.12.2013) התקבלה בפני בית הדין חוות דעת מנהל מחלקת אישות וגרות – הרבנות הראשית לישראל על אודות תעודת הגיור של האישה שלפיה תעודת הגיור של הגברת [פלונית] אינה מאושרת ע"י הרבנות הראשית לישראל.

בהתאם לאמור ולחומר שבתיק עולה כי האישה עברה הליך גיור בבית דין שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל ועולה ספק על יהדותה.

בנסיבות אלו, אין בית הדין מוסמך לדון בענייני הצדדים, ועל הצדדים לפנות בהליך מתאים לבית המשפט לענייני משפחה.

התביעות המונחות לפני בית הדין בתיקי הצדדים נמחקות והתיקים ייסגרו היום [...]