התניית ערעור בערובה להוצאות למרות טענת המערערת לקושי כלכלי והצעתה להשתמש במזונות הילדים כערובה

בהחלטתי מיום ט"ו בתמוז התש"ף (7.7.2020) הוריתי לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה לו כי ערעורה של המערערת יישמע בכפוף להפקדת ערובה להוצאות המשפט, ככל שתיפסקנה, בסך של 10,000 ש"ח בתוך שלושים יום (לרבות ימי פגרה) ממועד חתימת אותה החלטה.

מאז חלפו שלושים יום, כידוע, כמעט פעמיים.

ערובה לא הופקדה.

עתה עומדות לפניי בקשת המשיב למחיקת הערעור ולסגירת התיק נוכח האמור ומנגד לה בקשת המערערת לפוטרה מן הערובה האמורה עקב מצבה הכלכלי שירד פלאים לאחרונה, לדבריה, ובין השאר באשמת המשיב. כך עומדת לפניי גם תגובת המשיב לבקשה זו שבה מוכחשות טענותיה של המערערת.

אין אנו יודעים כמובן, ואיננו יכולים לדעת בהעדר ראיות כלשהן, עם מי מהצדדים האמת. אולם מה שברור, ודאי ואינו שנוי במחלוקת הוא כי המערערת לא עשתה את שהוריתי עליו וכי בקשתה לפוטרה מן הערובה הוגשה בעצמה למעלה משלושה שבועות לאחר המועד האחרון להפקדה, שעה שלמעשה כבר היה התיק אמור להיסגר.

די בכך כדי לדחות את בקשת המערערת ולהורות על מחיקת הערעור ועל סגירת התיק, כבקשת המשיב ואף לולי בקשתו.

למעלה מן הצורך נוסיף כי גם לגוף בקשתה של המערערת אין מקום להיעתר לה, הן משום שלא הובאה בה אפילו תחילת ראיה לנטען והן משום שהערובה שנדרשה אינה גבוהה וכבר מילתנו אמורה בכמה החלטות (ראה למשל החלטתי מכ"ו באייר התש"ף – 20.5.2020 בתיק 1264729/1) כי קושי כלכלי אינו בהכרח סיבה לפטור מערובה להוצאות המשפט – פטור שלעיתים משמעו כי ייגזר על המשיב לערעור להפסיד את הוצאותיו אף אם מן הדין יהיה זכאי להן וכי המערער יוכל להטריח את המשיב אף בהליכי סרק ללא שתהא הרתעה של ממש מכך בדמות החשש ממימושו של חיוב בהוצאות.

האיזון בין זכות צד לגישה לערכאות להגנת הצד שכנגד מהוצאות שבהליכי סרק מצריך לעיתים בחירה של חלופות מתוך סל הכולל מתן ארכה, הפחתה מסוימת של הערובה או המרתה ערובה בערבות צד ג' וכדומה, ולעיתים אף לאלה אין צידוק במסגרת איזון זה.

בענייננו מכל מקום לא זו בלבד שבהעדר כל סימוכין לטענת המערערת לא היה מקום אף להחלטה שמתוך סל זה, ולא זו בלבד שהבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד כאמור, אלא שהמערערת גם לא ביקשה את הללו אלא פטור גורף ולחילופין את השתת הערובה על המשיב עצמו על חשבון חובו למזונות ילדיו – חוב שלעצם קיומו לא הביאה ראיה, ושהמשיב מכחישו, וזאת אף אם נתעלם מהקושי לקבל רעיון עוועים כזה לגופו, רעיון שמשמעותו הסכמה מראש כי אם אכן יידחה הערעור ויהיה מקום לחיוב בהוצאות יושתו הללו למעשה על הילדים...

בנסיבות אלה אני מורה על מחיקת הערעור ועל סגירת התיק.

ההחלטה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטי הזיהוי של הצדדים.

ניתן ביום י"ג באלול התש"ף (2.9.2020).

הרב יעקב זמיר

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: