התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת עירבון עקב העלאת הטענה לזיוף בעלמא

1.         בפניי בקשה לביצוע שטר חוב ע''ס 238,063 ₪, שנטען כי חתומים עליו המבקשים.

2.         המבקשים לא הגישו התנגדות במועד, ולכן הגישו בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות, וכן בקשה להעברת מקום הדיון.

3.         הבקשות להעברת הדיון על ידי המבקשים נדחו ביום 17.08.14, ובית המשפט קבע כי הבקשות להעברת הדיון אינן נתמכות בתצהיר, ולנוכח צירוף עותק השטר לתגובה ובו תניית השיפוט, הבקשות נדחות. כמו כן קבע בית המשפט כי חיוב המבקשים בהוצאות בגין הכנת התגובה יידון בדיון בהתנגדות, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות והתובעת תעמוד על חיוב בהוצאות.

4.         לעניין הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, משדרשו המבקשים כי מוסר האזהרה לידיהם, כנטען על ידי המשיבה, יתייצב לדיון, היה עליו להתייצב.

5.         מתברר שהמוסר אינו שוהה זה זמן בישראל, ואין לו כוונה, כך נטען על ידי המשיבה, לשוב במועד קרוב לישראל, ולכן לא התייצב לדיון בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

6.         יצוין שעל פי אישור המסירה, המוסר, מר דוביצקי, הצהיר כי מסר את האזהרות לשני החייבים, אולם הם סירבו לחתום, ובנסיבות אלה התייצבותו של מר דוביצקי לדיון הייתה מהותית.

7.         מנגד טענה ב''כ המשיבה כי העובדה שנוסח התצהיר של שני המבקשים לעניין המועד בו נודע להם "ימים ספורים" לפני חתימתם על התצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן, מעוררת סימני שאלה, במיוחד לנוכח העובדה ששניהם מצהירים באופן זהה כי הדבר עלה מבדיקה אקראית בלשכת ההוצל''פ.

8.         הדעת נותנת שייתכן ומי מהמצהירים ביצע את הבדיקה, גילה את התיק, וייתכן שעדכן את חברו במיוחד כאשר בנסיבות התיק מתברר מהחקירות שרק לאחד מהמבקשים "מלא" תיקי הוצל''פ, ואילו השני, מר מקלדה, עמד על כך שאין נגדו כל תיק הוצל''פ תלוי ועומד.