התנהגות בלתי ראויה של עובד ציבור - ערעור כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד חומרת העונש

המערער הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות משמעת לפי סעיפים 2(17( ו-
3(17( לחוק שירות המדינה )משמעת(, תשכ"ג-1963 )להלן: החוק(. על המערער הוטלו אמצעי
המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר ופסילה ממילוי תפקידי הוראה ותפקידים
ניהוליים במשרד החינוך למשך 5 שנים. בפניי ערעור כנגד ההרשעה ולחלופין, כנגד חומרת
העונש.

רקע עובדתי

1. ביום 28.12.00 הוגשה נגד המערער תובענה בה נטען כי, בעת שהועסק במשרד החינוך,
כמפקח על בתי ספר יסודיים באזור הדרום, הטריד מינית שתי מורות שעבדו בבתי ספר באזור
זה. על פי האישום הראשון, ביום 23.2.00, בעקבות מפגש שערך המערער עם צוות מורי בית
הספר היסודי בקיבוץ איילות, סוכם בין המערער לבין אחת המורות, המתלוננת ש.ג, כי
יפגשו לשיחה נוספת בנוגע לנושאים שעלו במפגש הכללי. הפגישה נערכה בלובי המלון בו