התנגדות לצו קיום צוואה וחזרה מצוואה הלכתית מחמת צוואה מאוחרת

בפנינו בקשה לצו קיום צוואה והתנגדות אליה. הצדדים קבלו את סמכות ביה"ד לדון בהתנגדות.

• רקע עובדתי

המנוח, מר [ש'], נפטר אלמן ערירי ביום ב' באדר תשע"ה (21.2.2015). בחייו, כתב מספר צוואות.

צוואה אחת נכתבה בשנת 2004 (תוכנה אינו ידועה לביה"ד). ביום 8.8.2006 עשה צוואה נוספת, בה הקדיש את ביתו לבית המדרש (עמותת "[...]", ה"כולל") אשר עומד בראשו הרב [ד']. באותו יום עשה גם צוואה הלכתית, עם תוכן דומה. ביום 26.8.2012, עשה צוואה אזרחית נוספת, בה השאיר את כל נכסיו לאחיין ובן-אחיין שלו, [א'] ו[ח'].

ביום 19.3.2015 הגיש הרב [ד'] בקשה לצו קיום צוואה של שנת 2006. לאחר פרסום כמקובל, הוגשה התנגדות ביום 9.6.2015, לאור הצוואה אזרחית המאוחרת שעשה המנוח.

בדיון ביום כ"ז בניסן התשע"ה (16.04.2015) קבלו שני הצדדים עליהם את סמכות ביה"ד לדון בהתנגדות לצו קיום הצוואה. ב"כ המשיב העלתה כמה טענות נגד הצוואה האזרחית המאוחרת, ביניהם פגמים טכניים בעריכת הצוואה, טענות לגבי מצבו הרפואי והקוגניטיבי של המנוח בעת עריכת הצוואה, וטענות של השפעה בלתי הוגנת על המנוח. המתנגדים הודיעו שיש להם סרט וידיאו של עריכת הצוואה, אשר יפריך את טענות המשיב.

בדיונים בהמשך, נחקרו הרב [ד'], [א'] ו[ח'], האחיין [י'] (אביו של [ח']) שהזמין את עו"ד עמרם אסולין שערך את הצוואה המאוחרת, עו"ד אסולין עצמו והעדים שחתמו עליה.

בנוסף, בהחלטה מיום ב' בחשון תשע"ו (15.10.2015) הורה ביה"ד לגורמים המוסמכים להמציא לב"כ המבקש את המסמכים:

• צילום הווידאו של החתמת הצוואה.

ב.  תיקו הרפואי של המנוח מאת שירותי בריאות כללית.

ג.   מידע ביחס למינוי אפוטרופוס למנוח [ש'], האם מונה, מתי ומיהו אותו אפוטרופוס.

התקבלו המסמכים, ביה"ד עיין בהם וכן צפה בצילום הווידיאו.

• ההתנגדות להוצאת הצו לקיום הצוואה הראשונה.

ובכן, כאמור, ההתנגדות לצוואה הראשונה נשענת בעיקרה על קיומה של צוואה מאוחרת.

מאחר וכך, איננו רואים צורך בשלב זה לדון בתוקפה של הצוואה הראשונה מצד עצמה, שהרי אם בקיומה של הצוואה המאוחרת יש משום ביטול הצוואה הראשונה, ויהיה מעמדה של צוואה זו אשר יהיה, סוף סוף מבוטלת היא על ידי הצוואה השנייה. נוסיף ונדגיש שההתנגדות לצוואה הראשונה לא הוגשה על ידי היורשים החוקיים וההלכתיים של המנוח אלא של המוטבים בצוואה השנייה, שכן מגמתם היא לא רק ביטולה של הצוואה השנייה, שבכך בלבד יועבר העיזבון לכלל היורשים, אלא גם קיומה של הצוואה המאוחרת שבה הם המוטבים. ואכן, המתנגדים לצוואה הראשונה מבקשים אף ליתן תוקף לצוואה השנייה ולהוציאה בגינה צו לקיום הצוואה, ראה התייחסותנו לכך, להלן.

אשר על כן, עיקר הדיון שלהלן הוא בתוקפה של הצוואה השנייה כזו שיהיה בה כדי לבטל צוואה שקדמה לה. אולם, מאחר והצוואה הראשונה הייתה צוואה כפולה, גם צוואה אזרחית שנערכה ראשונה, ולאחריה נערכה גם צוואה הלכתית עם אותם מוטבים ממש, עלינו לבחון גם את דרכי הביטול של הצוואה ההלכתית, והאם קיומה של הצוואה האזרחית די בה כדי לבטל את הצוואה ההלכתית, וככל שיבואר להלן.

ובכן, עלינו לדון בשתי נקודות עיקריות:

• האם יש תוקף חוקי לצוואה האזרחית המאוחרת מיום 26.8.2012?