התנגדות בן יחיד לצוואת אביו המנוח

התנגדות לבקשה למתן צו קיום לצוואת המנוח ש. מ.  (להלן – המנוח/האב) שנחתמה בפני עדים בשנת 2019 , בהתאם לה הדיר המנוח את בנו מעזבונו (הוריש לו רק 100 ₪), והותיר את רכושו לאחיו (להלן – המבקש).

לצורך הנוחות ייקרא המתנגד ייקרא אף "הבן", ואימו תקרא "האם", וכאשר אדרש לאב ולאם הם ייקראו אף ביחד "ההורים".  

1. המנוח יליד 1957, ולו חמישה אחים, בהם המבקש.

    

2. המנוח נישא לאם בשנת 2001 (עת היה כבן 44) ולהם בן יחיד (יחיד לאמו ולאביו), המתנגד, יליד שנת 2001.

    

3. יחסי ההורים עלו על שרטון ובשנת 2009 נפתחו הליכים משפטיים ביניהם. ההורים נפרדו בשנת 2015, עת עזב המנוח את בית המגורים (בהתאם לטענותיו בכתבי הטענות שהונחו לפני, עקב תלונת שווא). לאחר שנים של ניהול הליכים הגיעו ההורים להסכם גירושין כולל והתגרשו בסמוך לחודש 05/2016.

    

   על אף הסכם הגירושין התעוררה בין ההורים מחלוקת רכושית שנבעה מההסכם לעניין על מי יש להשית חוב הנובע ממקרקעין אותו קיבלה האם מהאב במסגרת ההסכם, ובפועל על אף הגירושין וההסכם לא חלה רגיעה בין ההורים, וההליכים ביניהם המשיכו להתנהל. לאורך כל ההליכים בין ההורים – אף טרם לכריתת ההסכם – נדונה בין היתר סוגיית הקשר של המנוח עם בנו וטענותיו בדבר קשר דל עם בנו, הסתות של האם, וניכור הורי. בפני בית המשפט הונחו במהלך ההליך מסמכים שונים מתוך ההליך המשפטי שהתנהל, שהיוו חלק מחומר הראיות.

    

4. המנוח היה חולה בשחמת כבד ובלוקמיה, ונפטר בשנת 2019, כאשר הליך משפטי עודו היה תלוי ועומד בינו לבין האם.

    

   טענות המתנגד