התיישנות בעבירות קנס

בפני בקשה לביטול חלק  מכתב האישום מחמת התיישנות.

ההליכים

1.            כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 13.12.05.

על גבי כתב האישום קיימת גם חותמת של 1.12.05, אך התאריך המופיע בתיק הוא 13.12.05, ולא ברור לי פשר הדבר. עם זאת, לענייננו אין חשיבות לשאלה אם כתב האישום הוגש ב- 1.12.05 או  ב- 13.12.05, מאחר ושני המועדים מותירים את אותה מחלוקת בעינה.

אתייחס, איפוא, ליום 13.12.05 כאל יום הגשת כתב האישום.

2.            העבירות המיוחסות לנאשמים - עבירות שונות לפי חוק החומרים המסוכנים התשנ"ג - 1993, חוק רישוי עסקים התשכ"ח - 1968, חוק שמירת הניקיון התשמ"ד - 1984  והחוק למניעת מפגעים תשכ"א - 1961, נעברו על פי הנטען ביום 7.7.03, דהיינו: כשנתיים וחצי לפני הגשת כתב האישום.

3.            בישיבת 23.4.06 טען ב"כ הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") כי יש לבטל את כתב האישום מחמת התיישנות, וב"כ הנאשם 3 הצטרף לטענה.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם 3 (להלן: "הנאשם") כי אין הוראה לגבי הארכת תקופת ההתיישנות, ומאחר ומדובר בעבירת קנס שתקופת ההתיישנות לגביה היא שנה, הרי שהעבירות על פי שני החוקים התיישנו.

ב"כ המאשימה נתבקש להגיש תגובתו בכתב לטענת ההתיישנות, וכך אכן עשה, ואזי הגישו ב"כ הנאשמים תשובות מפורטות לאותה תגובה, שרק בהן נשמעו לראשונה טענותיהם המפורטות והמנומקות.

4.            נטל הראיה בנושא ההתיישנות מוטל על התביעה. מדובר אמנם ב"נטל רדום" שאינו מתעורר אלא כאשר נטענת הטענה על ידי הנאשם, ואולם משנטענה - מתעורר הנטל לחיים  (ר' י.קדמי, על סדר הדין בפלילים, חלק שני, מהדורת תשס"ג - 2003, עמ' 966).

משכך, אפתח בהצגת עמדת ב"כ המאשימה.

טעוני המאשימה

5.            ב"כ המאשימה טוען כי טענת הנאשמים רלבנטית רק לעבירות על פי החוק לשמירת הניקיון התשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון") שכן העבירות האחרות אינן עבירות קנס, וממילא חלה לגביהן תקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ).

6.            אשר לעבירות לפי חוק שמירת הניקיון, טוען הוא כי העונש הקבוע לצדה הוא מאסר שנתיים, ועל כן מדובר בעבירה שהיא עוון, ואשר נשארה כזו חרף קביעתה גם כעבירת קנס.

משכך, חלה עליה הוראת סעיף 9(ג) לחסד"פ ולפיה יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום ביצוע פעולת החקירה האחרונה, ולא מיום ביצוע העבירה.

בהקשר זה מסתייג הוא מנימוקיו של בית משפט השלום קריות  בהחלטתו ב ת.פ. 3876/01 מדינת ישראל נגד עירית עכו ואח' (פורסם בנבו), אשר קיבל טענה דומה של ההגנה, ומנמק מדוע חולק הוא על קביעותיו.

כן מפנה הוא להחלטה של בית משפט השלום בחיפה ב ת.פ. 4831/01 מדינת ישראל נגד כרמל כימיקלים בע"מ, אשר קבע כי אין בהוראת סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון כדי לפגוע בהסדר שבסעיף 9 לחסד"פ.

7.            עוד מפנה הוא להוראת סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון המאריך את תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 225א' לחסד"פ לשנתיים, ומפרט רשימת פעולות חקירה אשר נעשו בטרם חלפו אותן שנתיים (שאז הופכת ההתיישנות ל"מוחלטת"), ואשר מהן ואילך יש למנות את תקופת ההתיישנות.

         בכלל זה מפרט הוא רשימת פעולות כדלקמן:

•                 א.               15.2.04- התקבלה חוות דעת מומחה.
•                  ב.               10.6.04 נחקר הנאשם 2.