התובע הצבאי נ' ח/XXX רב"ט ע.ב

הנאשם, רב"ט ע.ב, הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה תקיפת עובד ציבור. עובדות כתב האישום המתוקן מלמדות, כי במהלך חודש מאי 2015, במרפאת "ביקור רופא" בנתניה, הנאשם נכנס לחדרו של ד"ר י.ח (להלן: הרופא) וזאת לצורך בדיקה רפואית. בסיום הבדיקה, הנאשם הלין על הטיפול הרפואי שהוענק לו תוך שהתפתח דין ודברים בינו לבין הרופא. דין ודברים זה המשיך גם לאחר צאת הנאשם והרופא מחדר הטיפולים, שאז צעק הנאשם לעבר הרופא "איך נתנו לו להיות רופא" ו- "מה זה הרופא הזה". בתגובה הרופא ציין בפני הנאשם "אתה יכול לצעוק כמה שאתה רוצה, אתה קיבלת את מה שהגיע לך". בעקבות האמור, החל הנאשם לגדף את הרופא, וזה האחרון ענה לו "אל תדבר איתי בצורה כזאת, תסתום את הפה". בשלב זה הנאשם הסתובב לעבר הרופא ונצמד אליו תוך שנופף בידיו לכיוונו, ובתגובה תפס הרופא את הנאשם בחולצתו. אח המרפאה נכנס בין השניים על מנת להפריד, וכאשר הרופא הסתובב כשגבו לכיוון הנאשם, בעט הנאשם  בירכו השמאלית של הרופא. כתוצאה מהאירוע סבל הרופא מכאבים ברגל במשך כשבוע. הפרטים הנוספים מלמדים כי החקירה החלה בעקבות תלונה שהגיש הרופא במשטרת ישראל. בחקירתו הודה הנאשם במיוחס לו ואף הביע צער על המעשה, ובגין תיק זה הוא לא הוחזק במעצר כלשהו.

הצדדים הניחו בפני בית הדין הסדר טיעון ובו עתירה מוסכמת באשר לכלל רכיבי הענישה. הסדר הטיעון לוקח בחשבון את הודאת הנאשם הן בפני גורמי החקירה והן בפני בית הדין, וכן את העובדה כי הנאשם הביע צער על המעשים. כמו כן, ההסדר ביקש להתחשב בנסיבותיו המשפחתיות המורכבות מאוד של הנאשם כפי שאף עולה מחוות דעת גורמי הת"ש שהונחה בפני בית הדין (ס/1). התביעה הוסיפה, כי במסגרת הסדר הטיעון ניתן משקל משמעותי לאותן נסיבות חריגות, כאשר גם הרופא נתן את הסכמתו להסדר שהוצג.

אין כל ספק כי הנאשם שבפנינו נכשל בביצוע מעשה חמור מאוד שעולה כדי בריונות ממש. הרופא ביקש למלא את תפקידו, כאשר גם אם לנאשם הייתה מחלוקת אודות הטיפול הרפואי שקיבל, היה עליו לפנות בדרכים המקובלות ולא הייתה כל הצדקה לנקיטת התבטאויות מעליבות ומגדפות כלפי אותו רופא, בוודאי שאין כל הצדקה לנקוט באלימות פיזית כפי שעשה הנאשם. לא בכדי, פסיקת בתי הדין הצבאיים מבקשת להשית ענישה חמורה, לרבות בכליאה ממשית, על עבירות מסוג זה, שכן חייבים לתת הגנה ראויה לאותם בעלי תפקידים שמצויים שם מתוקף הנחיות הצבא. סברנו, כי הסדר הטיעון שהוצג הוא מקל מאוד ולא נותן מענה מספק לכלל האינטרסים שחוסים תחת "האינטרס הציבורי". לגבי הנאשם הספציפי אף ניתן לומר, כי גם לאחר הסתבכותו זו, הוא ביצע עבירות משמעת רבות בתוככי היחידה, וראוי היה לתת גם לעניין זה משקל במסגרת גיבוש ההסדר. לצד האמור, לא ניתן להתעלם מנסיבות חייו הקשות של הנאשם, יתום מאם וחסר קשר עם האב. מחוות הדעת של גורמי הת"ש אף ניתן לראות, כי הנאשם מתגורר בבית סבו, והוא מסייע לשני אחים קטנים שמתגוררים בפנימיה. בסופו של יום, לנוכח מכלול השיקולים, ולאור העובדה כי הרופא נתן את ברכתו להסדר הטיעון, סברנו כי יש מקום לאמצו.

אנו תקווה, כי הנאשם הפיק את הלקחים מהאירוע המדובר, כדי שיוכל לסיים שירות תקין בצבא ויחל את דרכו האזרחית על הצד הטוב ביותר.

על הנאשם נגזרים, אפוא, העונשים הבאים:

1.  שלושים (30) ימי מאסר שירוצו בדרך של עבודה צבאית, בהתאם לחוות דעת רמ"ד שיקום מיום 25/09/2016. הנאשם יתייצב בפני רמ"ד שיקום בתאריך 15/01/2017 לא יאוחר מהשעה 10:00.
2. עונש מאסר מותנה בן שישים (60) ימים למשך שנתיים (2) מהיום, שלא יעבור את העבירה בה הורשע בתיק זה או עבירה כלשהי שיש בה יסוד שעניינו אלימות או פגיעה בזולת.
3. הורדה לדרגת טוראי.
4. פיצויים לרופא, ד"ר י.ח, בסך שבע מאות שקלים (700₪). למען הסר ספק מובהר, כי פיצויים אלו שולמו לרופא עובר לישיבת היום.

• זכות ערעור כחוק.
• ניתנה היום,‏16/11/2016, ‏ט"ו חשון תשע"ז, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________                                      ___________                                          ___________