התובע הצבאי נ' ח/XXX רב"ט ב.מ

גזר - דין

הנאשם, רב"ט ב.מ, הורשע על פי הודאתו בעבירה של זיוף מסמכים צבאיים ובעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות. המדובר במסירת שישה טפסים רפואיים מזויפים למפקדיו, בין החודשים ינואר עד אפריל 2016. הטפסים נחזו כאילו הופקו ברשומת הרפואית הצבאית, וכאילו הומלץ בהם על מתן 77 ימי מנוחה לנאשם. הנאשם ניצל 64 ימים מימי המנוחה, כך שנעדר שלא ברשות מיחידתו לתקופה זו.

הנאשם התגייס לצה"ל בחודש יולי 2015. בתחילה, שירת כלוחם בסוללת נ.מ, אך התקשה לשלב בין צורכי התפקיד לבין נסיבותיו האישיות הסבוכות. כעולה מן המסמכים שהוגשו (ס/2), הוכר הנאשם כחייל בודד, חסר עורף משפחתי. זאת בשל ניתוק קשר עם אביו, מאז היותו בן 12. האם הקימה משפחה חדשה. הנאשם התגורר אצל סבו וסבתו, ולאחר מכן בפנימייה. עם גיוסו, שכר דירה בסכום של 2500 ₪ לחודש והתקשה לעמוד בתשלומים. בעל הדירה התחשב בו, ולא פעל לפינויו משם, אך חובותיו של הנאשם הלכו ותפחו. בקשתו לקבל חופשה מיוחדת לא נענתה (ממכתבה של מש"קית הת"ש לא ברורה הסיבה לכך). בתקופה זו, ביצע את העבירה. מוסכם, בפרטים הנוספים, כי הרקע לעבירה אכן נעוץ בבקשתו של הנאשם לשנות את שיבוצו, ובחובות הכספיים בהם היה מצוי.

מאז העבירות, נותר הנאשם לשרת ביחידה, ועלה על מסלול שירות מועיל ותורם. ניתנה לו חופשה מיוחדת למשך חודש, כדי להשיב את חובותיו לבעל הדירה ולבנק. הוא עבר לשרת כסרס"פ, ומאז הוא עומד בכל משימותיו ובדרישות מפקדיו. רס"ר המחנה מדגיש כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל לשירות משמעותי ומצטיין, אך הוא זקוק לתמיכה ואוזן קשבת ממפקדיו, מה גם שהוא עדיין מצוי בחובות. סגן מפקד הסוללה אף הוא משבח את תפקודו של הנאשם, בייחוד על רקע הנסיבות הלא פשוטות מהן הוא מגיע (מכתביהם של המפקדים ושל מש"קית הת"ש סומנו ס/1). מצאנו לייחס משקל רב לחוות הדעת הטובות אודות הנאשם, חרף מספר עבירות משמעת הנזקפות לחובתו, כעולה מתדפיסו האישי.

התביעה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר פגעו בערך האמון ודיווחי האמת בהם מחויבים חיילים למפקדיהם. הוטעם, כי הנאשם מסר ליחידתו לא פחות מ6 טפסים מזויפים, וכי פעל לשם זיופם באמצעות תוכנת ה"פוטושופ", היינו, המדובר במעשה שקדם לו תכנון. ההגנה, לעומת זאת, הדגישה את הנסיבות האישיות, שעמדו ברקע מעשיו של הנאשם, ואת אינטרס השיקום אשר צריך שיקבל עדיפות במקרה זה.

אכן, מסירתם של מספר טפסים מזויפים, לאורך תקופה של מספר חודשים, וניצולם של 64 ימים לצורך היעדרות מן היחידה, הם מעשים שמקומם לא יכירם במערכת הצבאית ובערכי המשמעת והאמון עליהם היא מושתתת. עם זאת, עלינו לשקול את "הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה" (סעיף 40 ט' (5) לחוק העונשין). בניגוד למקרים בהם ביקשו נאשמים להשיג לעצמם חופשה (כגון ע/85/08 וע11/00), המדובר במי שפעל במהלך התקופה בה נעדר מיחידתו כדי להשיב את חובותיו. הרקע הכלכלי הסבוך מופיע כאמור בפרטים הנוספים המוסכמים, וכן בראיות שהוגשו מטעם ההגנה (סעיף 40 י' (ב) (1) לחוק העונשין). משכך, ובאיזון אל מול הפגיעה בערכים המוגנים והתכנון שקדם לביצוע העבירה, ראינו לקבוע מתחם ענישה שבין 25 ל45 ימי מאסר בכליאה ממשית. לא מצאנו לקבוע מתחם הכולל ריצוי מאסר בדרך של עבודה צבאית, בשל שירותו הסדיר של הנאשם ובשל היבטי החומרה שנמנו לעיל.

בתוך המתחם, ראינו להתחשב בנטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, כבר בשלב החקירה, וכן בהשלכותיו של מאסר ממושך על אפשרותו של הנאשם להמשיך ולעבוד, בימים בהם הוא מצוי בחופשה מן היחידה, כדי להשיב את חובותיו ולכלכל את עצמו. תפקודו החיובי של הנאשם בשירות, לאורך מעין "תקופת מבחן" בת כמעט שנה מאז ביצוען של העבירות, אף הוא תומך בהטלת ענישה המצויה ברף הנמוך של המתחם שנקבע, ומשרת את אינטרס השיקום, עליו הצביעו מפקדיו בחוות דעתם.

לאור כלל האמור, החלטנו להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.  שלושים (30) ימי מאסר לריצוי בפועל.
2. עונש מאסר מותנה בן שישים (60) ימים למשך שנתיים (2), שלא יעבור עבירה במסמכים צבאיים או עבירה שיש בה יסוד של זיוף או מרמה, או כל עבירה שעניינה היעדר מן השירות שלא ברשות.