התובע הצבאי נ' ח/XXX טוראי ד' ב'

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה שעניינה הוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

• זכות ערר כחוק.
• ניתנה היום, ‏09/07/2018, ‏כ"ו בתמוז התשע"ח, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

___________                                    ___________                                   ___________

שופט                                                         אב"ד                                                     שופט

גזר - דין

הנאשם, טוראי ד' ב' , הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה הוצאת נשק מרשות הצבא. עובדות כתב האישום מלמדות, כי במהלך חודש מאי 2018, כאשר שימש הנאשם כנהג תורן ביחידתו, החזיק ברשותו צרור מפתחות של רכב הפינוי היחידתי. הנאשם הבחין כי נשקו האישי של רב"ט ר' מסוג רוס"ר M-16 מונח ללא השגחה, או אז נטל הנאשם את הנשק והניחו במקום לא ידוע. מאוחר יותר העביר הנאשם את הנשק לתוך רכב הפינוי והניחו במושב האחורי של הרכב. לאחר שרב"ט ר' הקיץ משנתו הבחין כי נשקו אבד והחל לחפש את הנשק ודיווח על כך למפקדים. מאוחר יותר הגיע ליחידה צוות של חוקרים ממצח ירושלים במטרה לחפש אחר הנשק. לאחר שהנאשם נשאל על ידי קצין הבילוש ממצח ירושלים אם הוא יכול לסייע באיתור הנשק, הוביל הנאשם את קצין הבילוש לרכב הפינוי ומסר לו כי הנשק נמצא ברכב. ואכן, במהלך חיפוש שנערך ברכב הפינוי נמצא הנשק כאשר הוא מוסתר במושב האחורי.

הפרטים הנוספים מלמדים כי חקירת הנאשם החלה בעקבות דיווח בדבר אובדן נשקו האישי של רב"ט ר'. בחקירתו הכחיש הנאשם את המיוחס לו בכתב האישום והמניע להוצאת הנשק נותר עלום. עוד עולה מהפרטים הנוספים כי בגין תיק זה מוחזק הנאשם במעצר החל מיום 30/05/18.

הצדדים נקשרו בהסדר טיעון במסגרתו עתרו במשותף להשית על הנאשם שבעה (7) חודשי מאסר לריצוי בפועל וזאת לצד מאסר מותנה. בבסיס הסדר הטיעון עמדו מספר שיקולים ובכלל זה העובדה כי הנשק לא הוצא אל מחוץ ליחידה והוחזר על ידי הנאשם פרק זמן קצר לאחר נטילתו. בנוסף, הצדדים ראו להתחשב בשיקולים ראייתיים הנוגעים למארג הראייתי שיש בו כדי לבסס את דבר הוצאת הנשק על ידי הנאשם. צויין בהקשר זה, כי הנאשם כאמור הכחיש בחקירתו את הוצאת הנשק, ובידי הגוף החוקר היו ראיות נסיבתיות בלבד, דבר שנלקח בחשבון במסגרת גיבוש ההסכמה העונשית. שיקול מרכזי נוסף נוגע אף לשיקולים מודיעיניים שעולים מהתיק, כאשר התביעה הצהירה כי הודאת הנאשם חסכה דיונים מרובים ביחס לתעודות חיסיון שהיה צריך להוציא בתיק זה. לצד השיקולים הללו, הצדדים התחשבו בהודאתו של הנאשם בפני בית הדין והחיסכון בזמן השיפוטי בפרט לנוכח התשתית הראייתית הנסיבתית, וכן התחשבו בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של הנאשם, כפי שפירטה ההגנה בהרחבה. הנאשם בדברו האחרון הביע צער על המעשים.